בקדיס, ב-17 בספטמבר 2026, הפך הנקרופוליס העתיק לה-לנטחוולה בטבע למוקד העניין בימי הארכאולוגיה, שבהם הוצגו תוצאות מחקר חדשות של ארבעה פרויקטים מרכזיים באנדלוסיה. אירוע זה מדגיש כיצד שיטות מודרניות מאפשרות להציץ אל חייהם של אנשים שחיו לפני אלפי שנים ולהבין מדוע מורשתם משפיעה עד היום על תפיסתנו את העבר.
את הפרויקט "מונומנטליות, זמן וחברה: התופעה המגליתית בנקרופוליס לה-לנטחוולה" מתאמת אוניברסיטת קדיס. הוא נמשך מ-2022 עד 2027 בהנהלת אדוארדו ויחנדה וסרפין בסרה, ומאחד יותר מעשרים מומחים ממדינות שונות. החוקרים בוחנים מבנים מונומנטליים, את הכרונולוגיה שלהם ואת תפקידם החברתי, תוך שימוש בפוטוגרמטריה ובסריקת לייזר לתיעוד מדויק.
בשטח של כארבעה הקטאר כבר זוהו בין שלושה עשר לארבעה עשר אתרים מגליתיים. ביניהם בולט הדולמן הראשון באורך של כ-13 מטרים ובמצב שימור מצוין. הקבורות הראשונות מתוארכות לתקופה הנאוליתית המאוחרת ולתקופת הנחושת, עם שימוש חוזר בתקופת הברונזה. בקברים נמצאו חפצי יוקרה — ענבר ושנהב — המעידים על קשרים ועל ארגון של הקהילות הקדומות.
מלבד טבע, נדונו בפגישה פרויקטים בבלו-קלאודיה שבטריפה, שבהם מנתחים את המשאבים הימיים ואת הלוגיסטיקה של העיר הרומית, וכן בלוס-מיירס שבסנטה פה דה מונדוחאר, תוך התמקדות במרחבי מגורים ובמרחבי קבורה. עבודות אלו מציגות את מגוון המורשת הארכאולוגית של האזור ואת חשיבותה להבנת התפתחותן של קהילות אנושיות.
מחלקת התרבות של אנדלוסיה מדגישה את חשיבות הצגת התוצאות בגלוי בפני הציבור הרחב. מ-2024 מקיימים ימים כאלה לא רק למדענים אלא גם לכל המעוניינים, כדי להסביר את הצורך בהגנה על האתרים. קודם לכן התקיימו המפגשים במוזיאון האיברים בחַאֶן ובמוזיאון מלאגה.
הארכאולוגיה כאן משמשת גשר בין העבר להווה: הממצאים בטבע מזכירים שגם בתקופות פרהיסטוריות בנו אנשים טקסים מורכבים וקשרים חברתיים, והותירו עקבות שאנו רק מתחילים לפענח. מחקרים כאלה עוזרים לראות כיצד פרקטיקות עתיקות משפיעות על יחסנו כיום לזיכרון ולזהות.
בלומדנו את האתרים הללו אנו מבינים טוב יותר מדוע כדאי להשקיע בשימור המורשת — היא מספקת כלים ממשיים ליחס מודע להיסטוריה בחיי היום-יום.
