מימי האוקיינוס האטלנטי באזור משולש ברמודה מסעירים את הדמיון כבר עשרות שנים. היעלמויות של ספינות ומטוסים, קריאות מכשירים מוזרות, סערות פתאומיות — כל אלה הולידו אינספור אגדות. אך התעלומה האמיתית, כפי שמתברר, אינה שוכנת על פני השטח אלא עמוק מתחת לקרקעית האוקיינוס. מחקר חדש של מדענים מ-Carnegie Science ומאוניברסיטת ייל הוסיף למתח: מתחת לאיי ברמודה התגלה מבנה גיאולוגי יוצא דופן שאינו מתיישב עם התפיסות המקובלות על מבנה כדור הארץ.
Scientists are claiming to solve the Bermuda mystery after discovering hidden structure below the Atlantic waters Researchers from the Carnegie Institution of Washington and Yale University have discovered a massive, 12-mile-thick "hidden raft" of rock beneath Bermuda that
ברמודה היא ארכיפלג קטן במרחק של אלף קילומטרים מהחוף האמריקאי. למראית עין מדובר באיים טרופיים טיפוסיים עם חופים לבנים. עם זאת, עצם קיומם מעורר שאלות. ההתפרצויות הוולקניות האחרונות כאן התרחשו לפני יותר מ-30 מיליוני שנים. בדרך כלל איים כאלה שוקעים בהדרגה אל תוך האוקיינוס כשהם מאבדים את התמיכה של תימרת מעטפת. אך ברמודה עדיין מתנשאת מעל הקרקעית העמוקה, כאילו מישהו מחזיק אותה בכוונה מעל פני המים.
המדענים וויליאם פרייזר וג'פרי פארק החליטו לחקור את האנומליה הזו. הם ניתחו נתונים מתחנה סיסמית באחד האיים, שנאספו במשך יותר מ-20 שנים. כאשר גלים סיסמיים מרעידות אדמה רחוקות עברו דרך הסלעים מתחת לברמודה, המדענים הבחינו במשהו בלתי צפוי. מתחת לקרום האוקייני הרגיל שוכבת שכבה של חומר וולקני בעובי של כ-20 קילומטרים — כמעט כפעמיים גובהו של הר אוורסט. שכבה זו קלה יותר מסלעי המעטפת שסביבה בכ-1.5% והיא פועלת כרפסודה ענקית, התומכת באזור כולו בגובה של 400–600 מטרים מעל קרקעית האוקיינוס הרגילה.
תגלית זו מסבירה מדוע רמת ברמודה — התרוממות נרחבת של קרקעית הים — יוצרת אנומליות כבידה. ייתכן גם שהדבר יסייע למדענים לבסס קשר לאנומליות מגנטיות ולהתקדם בפתרון אחת התעלומות המסעירות ביותר של האנושות.
מצפנים כאן עלולים להתנהג בצורה מוזרה, ומכשירים עלולים לתעד סטיות. בדיוק מאפיינים טבעיים כאלה ליבו במשך עשורים סיפורים על המשולש ה"מקולל". כעת המדע מציע הסבר רציונלי לחלק מהתעלומה, אך המבנה עצמו נותר ייחודי: דבר כמותו לא נראה בעבר באזורים אחרים של כדור הארץ.
השכבה נוצרה, ככל הנראה, לאחר פרץ הפעילות הוולקנית האחרון, כאשר מאגמה התפשטה והתמצקה בתוך הלוח הטקטוני. ה"רפסודה" הזו מסלעים עתיקים ממשיכה להשפיע על פני האזור מיליוני שנים לאחר מכן. המחקר, שפורסם ב-Geophysical Research Letters, אינו פותר את כל השאלות לגבי משולש ברמודה — היעלמויות רבות עדיין מוסברות על ידי מזג האוויר והגורם האנושי. עם זאת, הוא מוסיף עומק לתמונה: מתחת לגלים המוכרים מסתתר משהו עתיק ויוצא דופן, הממשיך לנצור את סודותיו.
בעוד המדענים מתכננים משלחות חדשות ומדייקים את הנתונים, הסיפור הזה מזכיר לנו כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על כוכב הלכת שלנו. אפילו בעידן הלוויינים ומחשבי-העל, האוקיינוס האטלנטי מסוגל להפתיע. ומי יודע אילו תעלומות נוספות מחכות לשעתן תחת מימיו האינסופיים.
