בערב ה-25 במאי 2026, מצלמה של המכון הפיליפיני לוולקנולוגיה וסייסמולוגיה (PHIVOLCS) על גבעת ליניון תיעדה סצנה דרמטית. על רקע התפרצות פעילה של אחד מהרי הגעש הסימטריים והמסוכנים בעולם — מאיון שבאי לוזון — חלף בשמיים בוליד ירקרק ובוהק. העצם הופיע בסביבות 22:33 לפי שעון מקומי, הותיר אחריו שובל זוהר, ונעלם מאחורי צללית הר הגעש, המוארת על ידי זרמי לבה.20
מאיון היה באותו רגע במצב של פעילות מוגברת: נרשמו פליטות אפר, גזים וזרמי לבה. אזור הסכנה סביב הר הגעש נסגר, ואלפי תושבים פונו. הצירוף של שני תהליכים טבעיים עוצמתיים — התפרצות געשית ומעבר של גוף קוסמי — יצר תיעוד שהופץ באופן מיידי ברחבי העולם וצבר מיליוני צפיות. PHIVOLCS דיווח בתחילה כי המטאור אולי פגע במורדות הצפוניים, אך לאחר ניתוח נתונים סייסמיים, אינפרה-סאונד ורישומים אחרים הבהיר: העצם התפרק לחלוטין באטמוספירה, מבלי להגיע לפני השטח. לא נרשמו רעידות נוספות או סימני פגיעה. הצבע הירוק אופייני למטאורואידים העשירים במגנזיום או בניקל.
עם זאת, דווקא השניות הבאות בסרטון הוסיפו לאירוע גוון של מסתורין. בתיעודים המורחבים, כולל בשידור החי, זמן קצר לאחר היעלמות הבוליד מופיע באותו אזור עצם בהיר, שעולה באיטיות כלפי מעלה ומותיר אחריו שובל. כמה צופים זיהו בו כדור מסתובב או טורוס, אחרים — אפקט אופטי, מסוק ניטור או אפילו ביטוי של תופעה לא ידועה. גורמים רשמיים נמנעים לעת עתה מתגובות מפורטות על קטע זה, ומתמקדים בטבע המטאורי המאומת של האירוע המרכזי.
הדעות חלוקות. מדענים ונציגי PHIVOLCS ו-PhilSA מדגישים את השגרה שבצירופי מקרים כאלה: כדור הארץ קולט מדי יום אלפי טונות של חומר קוסמי, ומצלמות המעקב הקבוע אחר הרי געש קולטות רגעים נדירים, שאחרת היו נותרים ללא הבחנה. בולידים ירוקים הם נושא שנחקר היטב, ואת העצם השני רבים מסבירים כניטור תעופתי רגיל או כאפקטים אטמוספריים.
במקביל, ברשתות החברתיות ובקרב חובבי שמיים שולטות פרשנויות אחרות. יש הרואים בצירוף המקרים "סימן מהיקום", אחרים משערים שמדובר בכלי טיס חוץ-ארצי, שלכאורה יצא מהמטאור או השתמש בהר הגעש ככיסוי. הרי געש מופיעים זה מכבר בסיפורים על אורות יוצאי דופן ותופעות חריגות, מה שרק מלבה את הדיונים. יש המזכירים מקרים דומים באזורים אחרים.
אירוע זה הראה שוב עד כמה דק הגבול בין תופעת טבע מוסברת לבין מה שמעורר את הדמיון. בעידן המצלמות הנפוצות בכל מקום, תיעודים כאלה הופכים לחוויה משותפת, ומאלצים אותנו לתהות מה בדיוק אנחנו רואים — משחקי אור ופרספקטיבה או משהו שחורג מגבולות המוכר. מאיון ממשיך בפעילותו, והשמיים שמעליו, כפי שהיה תמיד, שומרים על סודות שהמדע חושף בהדרגה, תוך הותרת מקום למחשבה.
