במעמקי האוקיינוס, במקום שבו הלחץ מוחץ פלדה והאור כמעט אינו חודר, שוכן יצור שמוחו שוקל כ-7.8 קילוגרמים — פי חמישה ויותר ממוחו של האדם. הראשתן (Physeter macrocephalus) מחזיק בשיא מוחלט זה בקרב כל היצורים החיים, ונתון זה אושש במדידות של זכרים בוגרים.
עם זאת, הגודל כשלעצמו אינו מעיד רבות על אינטליגנציה. אצל הראשתן, הראש העצום תופס עד שליש מאורך הגוף ומכיל לא רק את המוח, אלא גם את איבר הספרמצטי — מערכת מורכבת המשתתפת באיכון הד ובוויסות הציפה. בזכותה מנווטים בעלי החיים במרחב תלת-ממדי, מקיימים קשרים חברתיים בתוך קבוצות וצדים דיונונים במעמקים רבּים.
מבחינה היסטורית, איבר זה הוא שהיה הסיבה לציד אכזרי: במאה התשע-עשרה הושמדו הראשתנים בהמוניהם למען השעווה היקרה. כיום, האוכלוסיות לא השתקמו בכל מקום, ומדענים ממשיכים לחקור כיצד בדיוק פועלת מערכת העצבים שלהם בממדים שכאלה.
מעניין להשוות: אצל האדם המוח מהווה כ-2 אחוזים ממסת הגוף, ואילו אצל הראשתן — הרבה פחות. המשקל המוחלט אינו שווה ל'עוצמה' היחסית, והיבטים רבים בהתנהגותם של הלווייתנאים נותרו עד היום נושא למחקר. ככל הנראה, מורכבות החיים החברתיים והיכולת ללמוד ממלאות תפקיד חשוב לא פחות מהמסה הגולמית של הנוירונים.
תארו לעצמכם: ראשתן אחד מסוגל לזכור נתיבי נדידה לאורך אלפי קילומטרים, להעביר מסורות 'תרבותיות' לצאצאיו ולהגיב לשינויים בסביבה שאנו רק מתחילים לתעד באמצעות מכשירים. אין זה רק נתון ביולוגי, אלא תזכורת לעד כמה מגוונות צורות ההסתגלות בטבע.
על פי נתוני התצפיות, הראשתנים מפגינים צורות מורכבות של תקשורת ושיתוף פעולה, מה שמציב אותם בשורה אחת עם יונקים מפותחים אחרים. מאפיינים אלו מדגישים את שבריריותן של המערכות האקולוגיות הימיות: כל הפרה של האיזון — מרעש כלי שיט ועד לשינויי אקלים — פוגעת גם בשושלות חיים עתיקות אלו.
הבנת המבנה של המוח הגדול ביותר על פני כדור הארץ מסייעת להעריך ולהגן טוב יותר על האוקיינוסים, שבהם תלויים האקלים והמגוון הביולוגי של העולם כולו.
