במעמקי המרחבים הטייגיים של מארי אל, בין הנהרות רוטקה ובולשאיה קוקשגה, מסתתרת ביצת קופלנגסקויה — אנדרטת טבע בשטח של כמעט 5.8 אלף הקטר. סקירה מדעית שנערכה לאחרונה בידי מומחי חברת «גאוספקטר» בהזמנת משרד משאבי הטבע של הרפובליקה חשפה כאן עושר בלתי צפוי: לא פחות מ-14 מיני בעלי חיים הרשומים בספר האדום של האזור, וארבעה מהם נמצאים תחת הגנה ברמה הפדרלית.
המומחים סקרו את אזורי הכבול ותיעדו 136 מיני חולייתנים. ביניהם 99 מיני עופות, 28 יונקים, חמישה זוחלים וארבעה דו-חיים. על רקע התמונה הכוללת בולטים במיוחד התושבים הנדירים שנוכחותם מאשרת את מעמדה של הביצה כמקלט מפתח של אזור הטייגה בפולסיה. מלבד בעלי החיים, ספרו הביולוגים 289 מיני צמחים וסקולריים מ-72 משפחות, 34 מיני פטריות ו-17 סוגי חזזיות, שאחד מהן גם הוא זקוק להגנה מיוחדת.
ביצות כאלה נתפסות לעתים קרובות כמרחבים שוממים ושאינם מתאימים לחיים. למעשה הן פועלות כמסננים חיים ומאגרי לחות, ותומכות באיזון של מערכות נהרות שלמות. כאן משתרגים שורשי הצמחים, מקננים עופות ומוצאים מחסה יונקים שאוכלוסיותיהם תלויות בשימורם דווקא של שטחים בתוליים כאלה.
כל הנתונים שנאספו ייכללו בפנקס הרפובליקאי של שטחי טבע מוגנים במיוחד. הדבר יאפשר להקים ניטור ארוך טווח ולתכנן בצורה מדויקת יותר אמצעים להגנת מינים נדירים ביערות הרפובליקה. בלי בדיקות שיטתיות גם שטחים מוגנים עלולים לאבד בהדרגה את משמעותם בהשפעת גורמים חיצוניים.
הגילוי בביצת קופלנגסקויה מזכיר: לעתים קרובות דווקא האוצרות הטבעיים היקרים ביותר נמצאים לא בפינות אקזוטיות, אלא בנופים המוכרים שלידנו. שימור מקומות כאלה אינו רעיון מופשט, אלא עבודה ממשית שעליה תלוי החוסן של מערכות אקולוגיות שלמות.
