בעולם שבו כל הודעה עסקית יכולה להיות שווה מיליונים, גולדמן זאקס העניק בשנת 2026 הכרה דווקא למי שלמד להפוך שיחות לתוצאה מדידה. תומאס גורני, מייסד שותף וראש Nextiva, זכה להכרה כאחד היזמים הבולטים של השנה בפסגת Builders and Innovators בקליפורניה.
גורני הוא מייסד סדרתי שעבר דרך פרויקטים אינטרנטיים ראשונים, דרך תקשורת בענן ועד לפלטפורמת ה-AI של היום. Nextiva משרתת יותר ממאה אלף חברות, וכעת החברה בונה "מערכת הפעלה" לעסקים, שבה בני אדם ובינה מלאכותית חולקים זיכרון והקשר. כל שיחה עם לקוח או בתוך הצוות אינה נעלמת, אלא מחזקת החלטות עתידיות בזמן אמת.
עבור משקיעים ובעלי הון זה אינו רק חדשות טכנולוגיות. גולדמן זאקס, אחד ממפיצי ההון הגדולים בעולם, מצביע בפומבי לאן, לדעתו, ראוי לכוון משאבים. כאשר הבנק מעניק הכרה לחברה שמשלבת AI במרקם התקשורת עצמו, הוא מאותת על שינוי סדרי עדיפויות: מנצחים לא אלה שפשוט מיישמים מודלים, אלא אלה שמאלצים אותם לעבוד למען תוצאות עסקיות קונקרטיות.
כאן מתגלה המנגנון הקלאסי של יצירת עושר: נדירותו של נכס יקר ערך. בעבר נכס כזה היה נתונים או לקוחות; היום — היכולת של מערכת לזכור ולפעול על בסיס כל האינטראקציות הקודמות. חברות שישלטו בכך ראשונות יקבלו אפקט קנה מידה הדומה לאופן שבו האינטרנט שינה פעם את הקמעונאות. האחרות מסתכנות להישאר עם תהליכים מיושנים ועלויות גדלות.
תארו לעצמכם חקלאי שלא רק זורע תבואה, אלא מנהל יומן מדויק של כל שדה, מזג אוויר ויבול, ואחר כך מפקיד את הרשומות הללו בידי עוזר המסוגל לחזות ולתקן פעולות תוך כדי תנועה. כך בדיוק מתאר גורני את עתידה של Nextiva: מערכת אחת ש"מבינה עסקים ועוזרת להם להתנהל". עבור יזם או משקיע הלקח ברור — ההון זורם לשם שבו הידע מצטבר ומומר מיד לפעולה.
דייוויד סולומון, ראש גולדמן זאקס, הדגיש: זריזות וחזון הופכים ליתרון התחרותי המרכזי בעידן ה-AI. זו אינה אבסטרקציה. עבור בעל עסק קטן זו שאלה אם כדאי להשקיע בכלים שהופכים כל תקשורת לנכס ולא להוצאה. עבור משקיע גדול — זה אות לאילו חברות יכולות לצמוח לסיפורים של מיליארדים.
בסופו של דבר, פרס גולדמן זאקס בשנת 2026 מזכיר: עתיד העושר שייך למי שיודע להפוך שיחות בלתי מוחשיות להון שגדל ללא הרף ולומד מעצמו.
