לראשונה מזה 14 שנים, היחס בין S&P 500 לביטקוין פרץ בביטחון את הממוצע הנע ל-200 שבועות. רכישת "יחידה" אחת של המדד דורשת כעת רק 0.12 BTC — לעומת יותר מ-300 מטבעות ב-2012. השוק מתעד תפנית במגמה ארוכת הטווח, שבה המטבע הקריפטוגרפי הקדים במשך עשורים את המניות המסורתיות.
בעבר, תקופות קצרות שבהן המניות צמחו מהר יותר מהביטקוין הסתיימו תמיד בחזרת הדומיננטיות של הנכס הדיגיטלי. כעת, הפריצה של הממוצע הנע ל-200 שבועות נראית יציבה. איתות דומה הופיע גם בצמד של Nasdaq מול הביטקוין. האינדיקטור הטכני, ששימש בעבר כרמת תמיכה עבור השוורים של ה-BTC, הפך לרמת התנגדות.
פרשנות אחת היא סוף הנרטיב על הביטקוין כ"אמצעי הטוב ביותר לשימור ערך". תיקי השקעות מוסדיים, שהוסיפו בעבר את המטבע הקריפטוגרפי למען תשואת יתר, רואים בו כעת נכס עם תשואה צפויה יותר אך נמוכה יותר. תחזיות של 300 אלף דולר למטבע, שנבנו על סמך מחזורים מוקדמים, מאבדות אחיזה: השוק הפך לגדול ונזיל מדי.
נקודת מבט אחרת רואה בפריצה סימן לבגרות. כאשר שווי השוק של הביטקוין עלה על טריליון דולר, ובשוק הופיעו קרנות סל (ETF) נקודתיות, חוזים עתידיים ומוצרים מובנים, התנודתיות יורדת בהכרח. מה שאיפשר בעבר למחיר לזנק פי כמה תוך חודשים, עובד כעת אחרת: זרימת ההון מתחלקת על בסיס רחב יותר של מכשירים.
עבור המשקיע הפרטי, לא מדובר רק בגרף. כסף שבעבר "עבד" בביטקוין כמכשיר בעל תשואה גבוהה אך מסוכן, דורש כעת חשיבה מחודשת על תפקידו בתיק ההשקעות. האנלוגיה פשוטה: נהר שבעבר נשא בולי עץ בזרם שוצף, זורם כעת בצורה רחבה ורגועה יותר — עדיין אפשר לשוט בו, אך המהירות כבר אחרת.
השוק אינו מבטל את הביטקוין, הוא פשוט מפסיק להחשיב אותו כמאיץ ההון היחיד. השאלה כעת אינה האם המחיר יעלה, אלא איזה חלק ובאילו תנאים כדאי להחזיק בתיק, כאשר הכללים הקודמים של העוצמה היחסית מפסיקים לעבוד.
