הסנאט הצרפתי אימץ ב-27 באוקטובר 2026 ללא תיקונים את הצעת החוק שפותחת את הדרך להחלפה אוטומטית של נתונים על נכסי קריפטו בין רשויות המס של 46 מדינות כבר מ-2027. הפלטפורמות יעבירו מדי שנה את נתוני הזיהוי של הלקוחות, את מקום התושבות לצורכי מס שלהם ואת היקפי הפעולות בכל נכס. הדוחות הראשונים יכסו עסקאות משנת 2026.
ההחלטה נשענת על מסגרת CARF שפותחה על ידי OECD ומשלימה את ההוראה DAC8 שכבר בתוקף באיחוד האירופי. צרפת, כמו שאר המשתתפות, מקבלת כלי שמאפשר לרשות המס לראות את מה שהבורסות רואות: מי סוחר, בכמה ובאילו נכסים. עד כה הגיעו נתונים כאלה רק לפי בקשה, כאשר עלה חשד להלבנת הון או למימון טרור.
מאחורי האמצעי הטכני הנראה לעין עומד שינוי עמוק יותר. מדינות רגילות זה מכבר לקבל תמונה מלאה על חשבונות בנק באמצעות החלפה אוטומטית. הקריפטו נותר החריג הבולט האחרון שבו אפשר היה להעביר הון בלי להשאיר עקבות. כעת נסגר הפער הזה, ולא רק בצרפת: 77 תחומי שיפוט כבר הודיעו על הצטרפות בשנים הקרובות.
עבור מחזיקי מטבעות קריפטו משמעות הדבר היא שפעולות שנשכחו או שלא דווחו במכוון יהפכו גלויות. שיעור המס האחיד של 30 אחוזים בצרפת אינו נעלם, אך כעת הסבירות לשלמו תעלה בחדות. מי שניהלו רישום בעצמם או הסתמכו על ארנקים קרים יהיו בעמדה נוחה יותר — ההחלפה נוגעת בראש ובראשונה לפלטפורמות מרוכזות.
האינטרסים של הצדדים כאן ברורים. הממשלות שואפות למלא את התקציבים ולצמצם את אי-השוויון בנטל המס בין נכסים מסורתיים לנכסים דיגיטליים. עבור השוק זה גם אתגר וגם הכרה: הקריפטו מפסיק להיות אזור שולי ומשתלב במערכת הפיננסית הכללית. מי שראו בו בעבר דרך לחמוק מפיקוח נאלצים כעת לחשב מחדש את הסיכונים.
ההשוואה פשוטה: אם בעבר ארנק קריפטו הזכיר מזומן בכספת, הרי שכעת הוא הולך ומזכיר חשבון בנק שרשות המס יודעת עליו אוטומטית. ההבדל היחיד הוא שהבעלים עצמו מחליט אם לנהל רישום מראש או לשלם קנסות מאוחר יותר.
בסופו של דבר, החלטת הסנאט אינה רק צעד ביורוקרטי אלא אות לכך שעידת האטימות המוחלטת של פעולות קריפטו מתקרבת לסיומה, וכדאי למי שמחזיקים בנכסים לבנות מראש אסטרטגיית מס שקופה.
