במדינה שבה כל ין חשוב, עסקאות במניות עדיין מסתיימות תוך יומיים, ובאג"ח ממשלתיות - למחרת. העיכוב הזה, המוכר בשווקים המסורתיים, נראה כעת כמו בלם בעולם שבו כסף צריך לנוע באופן מיידי.
הסוכנות לשירותים פיננסיים של יפן, משרד האוצר והבנק המרכזי של יפן מקימים הקיץ קבוצת עבודה. עד תחילת 2027 היא תכין תוכנית למערכת בלוקצ'יין לסליקה של מניות ואג"ח ממשלתיות יפניות. אם הפרויקט יאושר, השקה מלאה אפשרית בתחילת שנות ה-2030. הסליקה תהפוך לזמן אמת וסביב השעון, במקום T+2 ו-T+1 הנוכחיים.
המטרה היא לא רק מהירות. הרשויות רוצות לשמר משקיעים, במיוחד מוסדיים וזרים, שמסתכלים יותר ויותר על שווקים מהירים יותר. כל עוד ההון "קפוא" בהמתנה לסליקה, הוא לא עובד. בעידן של ריביות עולות, חוסר יעילות כזה עולה ביוקר.
בנקים גדולים - MUFG, Mizuho, SMBC - כבר בודקים טוקניזציה של אג"ח ומניות ברשתות כמו Canton Network, ומקשרים העברות זכויות לתשלומים במטבעות יציבים. חלק מהעתודות של הבנקים בבנק המרכזי של יפן מתוכנן להפוך לטוקנים דיגיטליים, וליצור גרסה סיטונאית של ין דיגיטלי לסליקה בין-בנקאית. זה מפחית סיכון צד שכנגד ומשחרר בטחונות.
דמיינו נהר שבו המים זורמים דרך שערים ישנים עם עיכוב: חלק מהזרם תמיד "תקוע". הבלוקצ'יין כאן הוא כמו מערכת תעלות חדשה, שבה המים נעים ללא עצירות. משקיע מוכר אג"ח בבוקר ומיד משקיע מחדש את התמורה, במקום לחכות ליום העבודה הבא.
למשקיע הפרטי זה אומר נזילות גבוהה יותר של התיק ופחות הזדמנויות שהוחמצו. הכסף מפסיק להיות נכס סטטי והופך לזרם שניתן לכוון בזמן אמת. יפן, הידועה בזהירותה, מהמרת על טכנולוגיה כדי לשמר את האטרקטיביות של השוק שלה במירוץ הגלובלי אחר הון.
סליקה מהירה על בלוקצ'יין היא לא רק שדרוג תשתית, אלא דרך להחזיר לכסף את הניידות הטבעית שלו.
