מה עדיף: שמחה עוצמתית ומתפרצת או שמחה יציבה ורגועה?

❓שאלה:
מה עדיף: שמחה עוצמתית ומתפרצת, כשהרגשות מרוב אושר ממש גואים על גדותיהם, או שמחה מתונה, יציבה ורגועה? קראתי פעם שתנודות מטוטלת כאלה אינן נכונות, ועדיף לשמור על איזון. מה דעתך?
❗️תשובת לי:
הנושא הזה אינו עוסק ב"מה עדיף". אם אדם מגיב בסערה לגורמים חיצוניים, הוא תמיד נמצא בתוך מעגל של תלות בחיצוני. זה כמו החמור עם הגזר. מה זה משנה עד כמה החמור מגיב בסערה לגזר, אם הוא ממילא לא יקבל אותו, אלא ימשיך לרוץ עוד ועוד.
כלומר, לעולם לא תקבלו מספיק מהחוץ כדי להשביע את האגו. ואחרי כל תגובה נלהבת, אם אתם נמצאים במעגל של קוטביות, מחכה לכם מכה מלמטה באותה העוצמה.
דוגמה קלאסית פשוטה – לשמחה מלידה יש אותה עוצמת רגשות כמו בלוויה.
נושא שונה לחלוטין הוא "שמחה מתחושות בלב", כשאתם מקבלים את הזרם באופן ישיר. היא יכולה להתבטא דרך תופעה פיזית, ויכולה להיות ללא כל ביטוי חיצוני. זוהי קבלה ישירה ללא מתווך בדמות האגו, שלא רק יעוות את התחושה, אלא סביר להניח שיחליף אותה. עטיפה במקום סוכרייה.
השמחה מהעטיפה יכולה להיות עוצמתית, אך מכיוון שבפנים לא תהיה סוכרייה, הכל ישתנה אחר כך. או דוגמה ממשחק – אתם מנצחים, ואם זה מביא אתכם להתלהבות שלוחת רסן, סביר להניח שאחרי הפסד תיפלו לשליליות חזקה. אגב, אנו צופים בכך בקביעות באצטדיונים בקרב אוהדים פנאטיים.
לפיכך, המשמעות אינה באיזון בין הקטבים, שכן זה יהיה פשוט דיכוי של רגשות עד לרגע שבו הם יתפרצו בפיצוץ של זעם או בהתקף חרדה. המשמעות היא לאפשר לכל ספקטרום התדרים לעבור ממש עכשיו בדיוק כפי שהוא ממש עכשיו – לחוש את העולם באופן בלתי אמצעי, ללא שיפוטיות והשוואות.