המזכיר הכללי של האו"ם, אנטוניו גוטרש, פנה לחברות בתחום הבינה המלאכותית בקריאה לחשוף נתונים על השפעתן על האקלים והטבע.
בנאום בשבוע הפעולה האקלימית בלונדון, הוא הציע להשיק יוזמה לשקיפות סביבתית של בינה מלאכותית. חברות צריכות למדוד ולפרסם מידע על פליטות פחמן, צריכת מים ושימוש בקרקע.
גוטרש הדגיש שחברות בינה מלאכותית צריכות גם לקחת על עצמן התחייבות לספק למרכזי הנתונים חשמל רק ממקורות מתחדשים עד שנת 2030.
"לא עוד עלויות נסתרות", הצהיר. "הגיע הזמן לומר את האמת".
לפי הערכות, מרכזי הנתונים הנחוצים להפעלת בינה מלאכותית כבר צורכים כ-1.5% מהחשמל העולמי. עד שנת 2030 חלק זה עשוי לגדול לכמעט 3%.
היוזמה באה בעקבות דו"ח של אוניברסיטת האו"ם, המתאר בפירוט את הביקושים הגוברים של בינה מלאכותית לאנרגיה, מים וקרקע. מומחים מציינים שללא שקיפות, קהילות מקומיות נותרות בחוסר ידיעה לגבי ההשלכות של בניית מרכזי נתונים חדשים.
הלחץ על התעשייה גובר הן מצד ממשלות והן מצד תושבי אזורים שבהם מוקמים מתקנים כאלה. חברות רבות מסתפקות בינתיים בהבטחות וולונטריות, אך אין עדיין דיווח תקני.
כיצד תשפיע יוזמה זו על קצב הפיתוח של בינה מלאכותית ועל יעדי האקלים?
גוטרש קשר את בעיית הבינה המלאכותית לאג'נדה רחבה יותר: העולם עדיין רחוק ממילוי התחייבויות האקלים, ושקיפות בצריכת האנרגיה היא אחד הצעדים למעבר הוגן למקורות נקיים.
