רבעי גמר ליגת האלופות הם תמיד שחמט במהירויות מקסימליות. משחקי אתמול אישרו: בשלב זה של הטורניר מחיר הטעות גדל פי כמה, והניסיון לעתים קרובות מנצח את ההתלהבות.
במדריד אירחה ריאל את מנצ'סטר סיטי. היריבות הזו כבר הפכה לקלאסיקה של הכדורגל המודרני. המשחק הסתיים: ריאל – באיירן 1:2 המארחים חסמו בחוכמה את האזורים עבור ארלינג הולאנד, אך לא השגיחו על בעיטה מרחוק של קווין דה בראונה. המועדון המלכותי הפגין משמעת למופת, והוכיח שהקסם של ברנבאו עובד גם נגד המנגנון המושלם של גווארדיולה.
במקביל בלונדון הסתיים המשחק: ספורטינג (ליסבון) – ארסנל 0:1
מה זה מלמד אותנו? אפילו המועדונים הדומיננטיים ביותר פגיעים כשמולם יוצאת אופוזיציה מאורגנת. זה בטווח הרחוק מוביל לאחד הגמרים הכי לא צפויים בשנים האחרונות. הכדורגל הופך ליותר ויותר אתלטי, אבל בכל זאת מכריעים הדקויות והכישרון האישי של המנהיגים בשניות המפתח.
הערב מצפה לנו המשך: פ.ס.ז' תתמודד מול ברצלונה בפריז, ואתלטיקו תארח את בורוסיה דורטמונד. האם אמבפה יצליח בפעם האחרונה להוביל את פריז לניצחון, או שהכדורגל השיטתי של צ'אבי (שממשיך לייעץ לצוות) ינצח?
האביב באירופה מריח מכדורגל גדול. מי מהמאמנים יהיה הטקטיקן הטוב ביותר הפעם?
