כאשר ספין-אוף של סיטקום פולחני מופיע באופק, הצופה נרתע באופן אינסטינקטיבי מחשש לשחזור נדוש ורפרנסים מאולצים. אולם הסדרה סטיוארט בלום לא הצליח להציל את היקום מנחיתה מכה ניצחת על כל הציפיות המוקדמות שלנו, כשהיא מנפצת לרסיסים את תבניות הטלוויזיה המוכרות. זו אינה רק קומדיה רגילה; מדובר ברכבת הרים רגשית שגורמת לך לצחוק מבעד לדמעות של הנאה קיומית ולהרגיש את הדופק מאיץ בכל רגע נתון.
במרכז העלילה ניצב בעל חנות הקומיקס המוכר והאהוב, סטיוארט בלום. הוא נתפס תמיד כלוזר נצחי, אדם שקוף שמוצא את עצמו לפתע בלב ליבה של סערה קוסמית בלתי נתפסת. העלילה משחקת במיומנות ובתעוזה עם הקונספט של שתי מציאויות מקבילות. מצד אחד, אנו נחשפים לעולם ארצי וממשי שבו סטיוארט עדיין נאבק לסגור את החודש ולהתמודד עם קשיי היומיום והשדים הפרטיים שלו. מנגד, נפרשת מציאות סוריאליסטית ומרהיבה שבה גורל היקום כולו תלוי בהחלטותיו האבסורדיות והאימפולסיביות. הניגוד בין קנה המידה הקוסמי של האסון לבין המגושמות הקומית של הגיבור יוצר מתח פנימי אדיר, המתפרץ בצחוק אמיתי או ברגעים דרמטיים ושקטים ומטלטלים.
מתחת למעטה האירוניה המושחזת וההגדרה הפנטסטית מסתתר רובד עמוק הרבה יותר. הסדרה מציעה מבט אלטרנטיבי על הטבע האנושי ומציבה שאלה מכרעת: מה אם הצלת העולם אינה תלויה בגיבורי-על נוצצים, אלא באדם רגיל ואבוד שפשוט מסרב לוותר, גם כשהיקום כולו ניצב נגדו? דרך פריזמת האבסורד, היוצרים חושפים את הפגיעות שלנו, את התקוות הקטנות והמרגשות, ואת החוסן המדהים שטמון בכל אחד מאיתנו. סטיוארט הופך למראה מעוותת שבה אנו רואים לא לוזר, אלא גיבור שקט ובלתי מוערך של זמננו.
בכנות, לעיתים נדמה שהסדרה גולשת לאבסורד, אך עבור הז'אנר שלה היא פשוט מצוינת. למעשה, קשה מאוד להגדיר אותה תחת קטגוריה אחת, שכן היא חומקת מהגדרות כמו מים בין האצבעות. היא משלבת סאטירה נוקבת, דרמה מרגשת, מותחן מדע בדיוני וסיטקום נוסטלגי לכדי יצירה אחת ייחודית ופועמת חיים.
צופים רבים עלולים להיתקל בקשיים בפרק הפילוט, שעלול להיתפס כאוסף כאוטי של מערכונים. אך אל תמהרו להסיק מסקנות, שכן הפרק השני עושה סדר ומחבר את כל הקצוות בדיוק של צורף. פתאום, בדיחות מפוזרות מתגבשות לכדי פסיפס מבריק, פרטים אקראיים הופכים לסמלים גורליים, ואתה מבין שכל פריים תוכנן בדיוק מתמטי מעורר השתאות. זהו השלב שבו הסדרה חושפת את הקלפים האמיתיים שלה ולוכדת את תשומת הלב בעוצמה של חור שחור.
לסיכום, סטיוארט בלום לא הצליח להציל את היקום היא משב רוח רענן וקר בעולם הטלוויזיה המאובן. זהו פרויקט נועז, תוסס ואנושי להפליא שהעז ללכת נגד הזרם וניצח במערכה. עבור הז'אנר שלה, הסדרה טובה מאוד, אם כי למען האמת, נראה שאין לה ז'אנר כלל. על מקוריות, תעוזה ומבט בלתי צפוי על האנושות, הדירוג של גאיה הוא 9/10. צפו, ספגו כל שנייה, ותנו לסדרה הזו לערער את התפיסה שלכם לגבי העומק והמציאות שהטלוויזיה המודרנית מסוגלת להציע.
