במערכת מוליכת-על הזיכרון הקוונטי חמק מכל הבדיקות שהשוו את התנהגות המערכת בשתי נקודות זמן שונות בלבד. האפקט התגלה רק כאשר החוקרים בחנו בו-זמנית שלוש נקודות זמן או יותר. בדיוק את זה תיעדו בניסוי חדש.
קבוצת חוקרים בראשות קונסטנטין באייר וקייטר מרץ' ערכה ניסוי בפלטפורמת קיוביטים מוליכי-על עם צימודים קבועים בזמן. העבודה פורסמה כמאמר קדם-פרסום ב-ArXiv ב-12 בנובמבר 2026. החוקרים הראו שמודלים קלאסיים של זיכרון מסוגלים להסביר כל מתאם זוגי, אך ניתוח משותף של שלוש נקודות זמן חושף עקבה קוונטית שאינה ניתנת להסרה.
תארו לעצמכם שלושה חברים המעבירים זה לזה בתורם פתק עם סוד. כל שניים מהם יכולים לתאם את גרסאותיהם כך שהסיפור ייראה אמין. אך כאשר כל השלושה משווים את הרשומות בו-זמנית, הסתירה נעשית ברורה. כך בדיוק מתנהג הזיכרון הקוונטי: הוא "זוכר" את מצבי המערכת הקודמים באופן שאינו מתיישב עם הקלאסי, ואי-ההתאמה הזו נראית רק בבחינה משותפת של כמה נקודות זמן.
המחברים גזרו עדות אנליטית לזיכרון תלת-זמני ויישמו אותה על מודל מינימלי של קיוביט. בניסוי בפלטפורמה מוליכת-על הצליחו לממש דינמיקה רציפה בזמן ללא כוונון ההמילטוניאן. התוצאות מאשרות היררכיה מחמירה: קיימים אפקטי זיכרון קוונטיים שאינם מתגלים באף בדיקה זוגית.
הגילוי חשוב לחישוב קוונטי ולמידול מערכות פתוחות. כעת אפשר להבחין בין זיכרון קוונטי אמיתי לחיקויים קלאסיים שלו, דבר קריטי בתכנון התקנים שבהם הסביבה צריכה לשמור על קוהרנטיות בכמה סקלות זמן. לפי מאמר קדם-הפרסום, האפקט אינו דורש תלויות זמן מיוחדות ומתממש בפלטפורמת חומרה אמיתית.
משמעות הדבר היא שבדיקות עתידיות של זיכרון קוונטי יצטרכו להיערך תוך התחשבות בכמה נקודות זמן בבת אחת, אחרת חלק מהמשאבים הקוונטיים יישאר בלתי מזוהה.

