על מעבד קוונטי Willow השיגה קבוצת Google Quantum AI הצלחה במשחקי תיאום, שבהם האסטרטגיות הקלאסיות מוגבלות ל-88.9 אחוזים, והקוונטיות מגיעות ל-98.3 אחוזים. התוצאות, שהושגו ללא כל קשר בין המשתתפים, מפרות את הגבולות הקלאסיים ומדגימות יתרון קוונטי המבוסס על קונטקסטואליות של מדידות.
את הניסוי ערכו חוקרי Google Quantum AI בארצות הברית על מעבד מוליך-על Willow עם מספר קיוביטים של עד 105. הם מימשו כמה משימות: משחק "ריבוע הקסם" עם שני שחקנים, משחק גרינברגר-הורן-ציילינגר עם N שחקנים של עד 71 קיוביטים, ובעיית פונקציה לינארית נסתרת על סריג דו-ממדי של עד 105 קיוביטים. הפרסום יצא בכתב העת Science ב-19 בנובמבר 2026 ועבר ביקורת עמיתים.
קונטקסטואליות פירושה שתוצאת המדידה של תכונה אחת תלויה בכך אילו מדידות תואמות מתבצעות בו-זמנית. זה כאילו התשובה לשאלה על צבעו של תפוח משתנה בהתאם לשאלה אם שואלים בו-זמנית גם על צורתו. בפיזיקה הקלאסית אפשר לייחס תכונות לעצמים מראש, אך בעולם הקוונטי ייחוס מוקדם כזה בלתי אפשרי בלי סתירות.
במשחק "ריבוע הקסם" שני שחקנים צריכים למלא טבלה כך שסכומי השורות והעמודות יתאימו לערכים נתונים. מבחינה קלאסית הזכייה המרבית מוגבלת ל-88.9 אחוזים, אך מדידות קוונטיות על זוגות קיוביטים שזורים אפשרו להגיע ל-98.3 אחוזים. מבחן נוסף לפי אי-שוויון בל-קוכן-שפקר נתן ערך χ = 5.590 לעומת הגבול הקלאסי 4.
משימות אלה משמשות אמת מידה חדשה להערכת חומרה קוונטית: הן חושפות שגיאות עדינות שמבחנים אקראיים של מעגלים מפספסים. היתרון נשמר בהרחבה עד 105 קיוביטים, מה שפותח דרך לבדיקת קונטקסטואליות באלגוריתמים ממשיים.
התוצאות פורסמו ב-Science ב-19 בנובמבר 2026 ומאשרות שהקונטקסטואליות פועלת במערכות מרובות קיוביטים. הן נותנות לפיזיקאים ולמהנדסים כלי מדויק להשוואת מעבדים בלי להישען על מחשבי-על קלאסיים.
כעת אפשר לבחון מעבדים קוונטיים לפי חוקי מכניקת הקוונטים עצמה, ולא לפי מהירות ההתעלות על הקלאסי.


