במנהרות רוח מהנדסים נאבקים שנים במכשול סמוי אחד: הטמפרטורה מעוותת את קריאות הלחץ על דגמי מטוסים. צבעים זוהרים רגילים מגיבים לשני הגורמים בעת ובעונה אחת, והשגיאה מצטברת עד שמוסיפים חיישן טמפרטורה נפרד.
כימאים ומהנדסים מאוניברסיטת מנצ'סטר יחד עם עמיתים ממזרח פינלנד יצרו מולקולה שמפרידה את האותות בעצמה. היא פולטת בו-זמנית אור אדום וכחול. האדום מגיב גם ללחץ האוויר וגם לטמפרטורה, ואילו הכחול — רק לטמפרטורה. בהשוואת עוצמת שני הצבעים אפשר לחסר מיד את הפרעת הטמפרטורה ולקבל ערך לחץ נקי.
בבסיס המולקולה עומד אטום זהב הקשור לתרכובת טבעתית אקרידין. מיקום הקשר קובע איזה צבע פולט החומר: מיקום אחד נותן פוספורסנציה אדומה הרגישה ללחץ, והאחר — פלואורסנציה כחולה התלויה בטמפרטורה. חישובי העמיתים הפינים עזרו לחזות את ההתנהגות עוד לפני הסינתזה במעבדה.
את המולקולה מוסיפים לצבע מיוחד שמצפים בו דגם מטוס. מצלמה קולטת את שני הצבעים בו-זמנית, ויחס האותות מתקן את הנתונים באופן אוטומטי. אין עוד צורך להצמיד חיישני טמפרטורה נוספים, המסבכים את הניסוי ויוצרים עיוותים משלהם בזרימה.
לדברי דוקטור אלכסנדר רומנוב, תיקון עצמי מובנה כזה לא היה זמין בעבר לחומרים זוהרים רגילים. דוקטור מארק קווין מציין שתיקון הטמפרטורה נותר אחת הבעיות המרכזיות בשימוש בצבעים הרגישים ללחץ, ופתרון המבוסס על מולקולה אחת נראה אלגנטי יותר ומעשי יותר בתנאי ניסוי אמיתיים.
המחקר פורסם בכתב העת Advanced Optical Materials והוא חלק מתוכנית של מנצ'סטר לשיפור ציפויים כאלה. במקביל מפתחים המדענים צבעי פלטינה בעלי רגישות נמוכה לטמפרטורה. יחד מקרבים הגישות הללו את הרגע שבו יוכלו המתכננים לקבל מפות מדויקות ככל האפשר של התפלגות הלחץ על כלי טיס חדשים.
מולקולה אחת, שני צבעי אור — והדיוק של המדידות במנהרת רוח עולה בלי ציוד מיותר.
