באמצע אוקטובר 2026 הסתיים למעשה עונת השדה בתצורת דורופינאר במזרח טורקיה. ציוד הקידוח נעצר, והצוות אסף את הציוד. אך דווקא כעת נכנס המחקר לשלב האחראי ביותר שלו, כמעט האחרון. מאות דגימות שהוצאו ממעמקי הגבעה שאורכה כ-157 מטרים נשלחו לניתוח מעבדתי מפורט. חודשים של סריקות מכ"ם, טומוגרפיה חשמלית, מיפוי וקידוח התחלפו בהמתנה: כעת האדמה צריכה לדבר בשפת הכימיה, המינרלוגיה והעקבות האורגניים.
הקידוח היה לנקודת המפנה של העונה. הקידוחים הגיעו לעומק של כ-20 מטרים. החוקרים מציינים כי לא נתקלו בסלע רציף או במסיב גיר. נמצאו חללים — ובהם גם כאלה מלאים בבוץ ובמים — שכבות עם תכולה גבוהה של חומר אורגני, ובמקום אחד נתקל המקדח באופק כה קשה עד כי שבר את הכתר. הדגימות נארזו בקפידה, תועדו לפי צבע ומבנה, ואחר כך נשלחו לאחסון. כעת דווקא דגימות אלה עשויות לאשר או להפריך את מה שנשאר במשך עשורים רק בגדר השערה.
A 3d scale model of the Ark as it currently rests has been completed! This model was built using the GPR Data taken at the site. A huge thank you to Field Tech for helping us build out this very important 3D display.
במקביל נוצרה דרך חדשה לראות את הבלתי נראה. סטודנטים באוניברסיטה יצרו מודל תלת-ממדי של התצורה על בסיס נתוני מכ"ם קרקע. בתוכו הותקנו תאורות שמראות את האנומליות שתועדו בסריקות: מבנים קוויים, מסדרונות אפשריים, אזורים בצפיפות שונה. המודל הוצב במרכז המבקרים הסמוך לגבעה עצמה. כעת כל אחד יכול לא רק להביט במדרון המוארך, אלא גם לתאר לעצמו מה בדיוק מנסים החוקרים לפענח מתחת לאדמה.
Noah’s Ark Symposium Day 1 was a huge success. Project Director and archeological professor Dr. Cenker Atila presented defense scientist Dr. Khrosrow Bakhtar’s preliminary results to Turkish officials and to others in attendance as the room filled with awe and discussions
בימים אלה נערך היום הראשון של הסימפוזיון. פרופסור ג'נקר אטילה, ראש הפרויקט מטעם אוניברסיטת סיוואס ג'ומהורייט, הציג בפני פקידים טורקיים רשמיים ומשתתפים את התוצאות הראשוניות שהשיג ד"ר חוסרו בהטאר — מדען בעל ניסיון רב שנים בפיתוח מערכות מכ"ם תת-קרקעיות. לדברי המארגנים, האולם הגיב בהתלהבות. מייסד Noah’s Ark Scans, אנדרו ג'ונס, שעוסק במקום זה כבר כשלושים שנה, קיבל פרס. הצוות מדגיש: התוצאות המלאות של 2026 יהיו זמינות לאחר בדיקה בלתי תלויה של מומחים.
אחד הטיעונים המרכזיים של מתנגדי הגרסה בדבר מבנה עתיק נשמע כך: הגבעה היא רק צורה טבעית שנוצרה בשל מכשול סלעי וזרימת בוץ. החוקרים משיבים כי כיוונה של התצורה אינו תואם זאת — הקצה המחודד פונה במעלה המדרון, והמעוגל — במורדו. בנוסף, לא הסריקות העמוקות ולא הקידוח עד 20 מטרים חשפו מצע יסוד רציף.
כעת מגיע שלב שקט אך מכריע. המעבדות ינתחו את הרכב הקרקע, יחפשו עקבות של חומר אורגני, שאריות אפשריות של עץ או סמנים אחרים. אם הנתונים יאשרו קיומו של מבנה מלאכותי שהשתמר מתחת לשכבות האדמה והאבן, הדבר עשוי לשנות במידה ניכרת את התמונה המוכרת של ההיסטוריה העתיקה. הסיפור על המבול העולמי והתיבה שנעצרה בהרי אררט יחדול להיות רק אגדה ויזכה לעדויות ממשיות. וזה, בתורו, יחייב מבט חדש על הכרונולוגיה, על האופן שבו בני אדם תפסו את עברם ועל גבולות מה שנחשב להוכחה.
תצורת דורופינאר נותרת חידה. מה שהוצא מהאדמה בסתיו הזה עשוי לחזק את המתח או לשנות את כיוונו. המחקר נכנס לשלב שבו התשובות כבר קרובות — ובדיוק משום כך העניין בו רק גובר.
