ברשימה של National Geographic לשנת 2026 קוויבק, בייג'ינג, רבאט, הדולומיטים ו-Route 66 בולטים במיוחד: כל אחד מהמקומות האלה מציע לא רק נופים יפים, אלא תשובה קונקרטית לשאלה איך לטייל כשהתיירות ההמונית כבר מיצתה את עצמה.
בקוויבק נפתח הפארק הלאומי החדש Nibiischii, שהוקם ומנוהל במשותף בידי ממשלת הפרובינציה ובני הקרי. מדובר לא רק בשטח מוגן — זו הפעם הראשונה שהאוכלוסייה הילידית מקבלת שליטה מלאה באופן שבו היא מציגה את אדמתה לאורחים. במקום הסיורים הרגילים, הדגש כאן הוא על חוויה משותפת: דיג לפי כללים מסורתיים, סיפורי זקנים סביב המדורה, ולינה במקומות שהיו סגורים בעבר לזרים.
בבייג'ינג הציר המרכזי שאורכו כמעט שמונה קילומטרים, שנכלל ברשימת אונסק"ו, סוף סוף מקבל מעמד של עורק ההליכה הראשי של העיר. ממגדלי התוף והפעמון ועד שער יונדינג יכולים המבקרים לעבור על פני העיר האסורה ומקדש השמיים בלי המוני אוטובוסים. העיר מגבילה במכוון את תנועת הרכבים בקטע הזה, ומשיבה למרכז ההיסטורי את תפקידו המקורי — לא תפאורה, אלא מרחב חי.
רבאט מדגימה כיצד בירה מלכותית עתיקה ומטרופולין מודרני יכולים להתקיים באותו מרחב בלי סכסוך. מהסמטאות הצרות של הקסבה של אודאיה מהמאה ה-12 ועד התיאטרון הגדול הפוטוריסטי של זהא חדיד — המעבר אורך דקות ספורות בלבד. העיר אינה מסתירה אף אחד מהפנים האלה, אלא מציעה לתייר לבחור בעצמו באיזו מאה הוא רוצה לבלות את היום.
הדולומיטים יעמדו בשנת 2026 במרכז תשומת הלב בגלל משחקי החורף האולימפיים, אבל הערך העיקרי של האזור אינו האצטדיונים, אלא האפשרות לראות כיצד ההרים נערכים לשלב חדש: הגבלת מספר המבקרים במסלולים הפופולריים, פיתוח תחבורה דלת-פחמן ושימור כרי הדשא האלפיניים, שכבר סובלים מהתחממות.
Route 66 מציינת מאה שנה. בשנת 2026 יעברו ב"דרך האם" לא רק נהגים נוסטלגיים, אלא גם אלה שרוצים להבין כיצד כביש אחד שינה את אמריקה במשך מאה שנה — משגשוגן של עיירות קטנות ועד לדעיכתן ולניסיונות התחייה הנוכחיים באמצעות תיירות. אירועי היובל כוללים לא רק פסטיבלים, אלא גם פרויקטים לשיקום מוטלים ותחנות דלק ישנים, כדי שהדרך תשוב להיות חיה ולא מוצג מוזיאוני.
כל חמשת היעדים מאוחדים בדבר אחד: הם מציעים לא רק "לראות", אלא "להבין" כיצד המקום חי היום ואיך הוא רוצה להישאר מחר.
