בין נורווגיה לאיסלנד, במימיו הסוערים של צפון האוקיינוס האטלנטי, משתרע ארכיפלג שנראה כאילו יצא מדפי רומן פנטזיה. איי פארו (או "איי הכבשים", כפי שמתורגם שמם מנורדית עתיקה פרויה) הם חבל ארץ של צוקי בזלת תלולים, מפלים שואגים, גבעות ברקת ואנשים שתרבותם נטועה עמוק בעידן הוויקינגים.
אין כאן מטרופולינים רועשים או אתרי נופש עם חופים, אך יש כאן את מה שכל כך חסר לאדם המודרני: טבע בראשיתי, שקט ותחושה של סוף העולם.
גאוגרפיה ואקלים: היכן שהרוח והמים שולטים
ארכיפלג פארו מורכב מ-18 איים עיקריים ממוצא געשי. שטח היבשה הכולל אינו גדול — כ-1400 קמ"ר, והאוכלוסייה מונה מעט יותר מ-54 000 בני אדם. מעניין לציין שיש כאן פי שניים יותר כבשים מאשר בני אדם.
האיים הם אוטונומיה במסגרת ממלכת דנמרק, אך אינם חברים באיחוד האירופי. יש להם דגל משלהם, שפה משלהם וממשלה משלהם.
האקלים באיי פארו הוא סובארקטי, ימי. מזג האוויר משתנה ממש מדי חמש דקות. המקומיים מתבדחים: "אם מזג האוויר לא מוצא חן בעיניכם, חכו חמש דקות"כאן יורדים גשמים לעיתים קרובות, מנשבות רוחות עזות, וערפילים עלולים להסתיר את האיים לחלוטין מהעולם החיצון. עם זאת, דווקא האקלים ההפכפך הזה יוצר את אותם נופים דרמטיים שבזכותם צלמים ויוצרי קולנוע מעריצים את איי פארו.
טבע: ברקת ובזלת
איי פארו נטולי יערות (עצים צומחים כאן רק במשתלות מוגנות במיוחד), אך הם מכוסים בשטיח ירוק, סמיך ורך. שטיח זה הוא טחב ועשבים הצומחים על שכבת אדמה דקה מעל סלעי הבזלת.
* צוקים ופיורדים: קו החוף משונן בפיורדים עמוקים, ואת היבשה מעטרים צוקים תלולים הצוללים אל האוקיינוס מגובה של מאות מטרים.
* מפלים: לאחר הגשמים זורמים מההרים מאות מפלים זמניים וקבועים, שחלקם (למשל, המפל המפורסם מולאפוסור) נופלים ישירות אל הים.
* עולם החי: האיים הם גן עדן לצפרים. בקיץ מקננים כאן עשרות אלפי עופות ים, ובהם תוכי הים המפורסמים (puffins). במימי הארכיפלג חיים לווייתנים, דולפינים וכלבי ים.
תרבות ומסורת: מורשת הוויקינגים
העם הפארואי שומר בקפידה על זהותו. השפה הפארואית, לצד הדנית, היא שפה רשמית. היא כה קרובה לנורדית עתיקה, עד שהפארואים יכולים לקרוא את הסאגות המקוריות של הוויקינגים כמעט ללא תרגום.
* ריקוד השרשרת (Faroese dance): הסמל התרבותי המרכזי. אין מדובר בריקוד בלבד, אלא בדרך לשימור האפוס שבעל פה. האנשים אוחזים ידיים, יוצרים מעגל, ותוך כדי רקיעה בקצב, שרים בלדות עתיקות שיכולות להימשך שעות.
* טורסהאבן: בירת הארכיפלג היא אחת הערים הקטנות והנעימות בעולם. הרובע ההיסטורי שלה, טינגנס (Tinganes), נחשב למקום מושבו של אחד הפרלמנטים העתיקים בעולם (הקיים מהמאה התשיעית). בתים קטנים עם גגות רעפים ודשא, סמטאות צרות ובתי קפה מצוינים יוצרים אווירה של "היגה" (hygge) סקנדינבי.
* גרינדדראפ (Grindadráp): מסורת עתיקה ושנויה במחלוקת של ציד לווייתנים מסוג נתב. עבור הפארואים, מדובר בסוגיה של הישרדות היסטורית ותרבות, דרך להשגת בשר ללא עלות באקלים הקשה. עבור פעילי זכויות בעלי חיים בין-לאומיים — מדובר בברבריות. נושא זה נותר אחד הנושאים הטעונים ביותר בדיאלוג של איי פארו עם הקהילה הבין-לאומית.
כלכלה ואורח חיים מודרני
מבחינה היסטורית, כלכלת האיים נשענה על דיג וגידול כבשים. כיום, דגים ופירות ים מהווים כ-90% מהייצוא. עם זאת, איי פארו אינם כפר נחשל, אלא חברה מפותחת מאוד עם רמת חיים גבוהה ביותר.
הפארואים ידועים בגאונות ההנדסית שלהם, המאפשרת להם להתגבר על הגאוגרפיה הקשוחה. האיים מחוברים זה לזה במנהרות תת-ימיות. המרשימה שבהן היא אייסטורויארטונילין (Eysturoyartunnilin), שבה נמצא מתחת למים מחלף מעגלי המאפשר לעבור בין מנהרות המובילות לאיים שונים. הדבר הופך את הנסיעה ברכב לנוחה להפליא.
5 המקומות המובילים שחובה לראות
1. הכפר גאסדאלור (Gásadalur) ומפל מולאפוסור. עד 2002 ניתן היה להגיע לכאן רק בשביל או במסוק. כיום הכפר מחובר במנהרה. המראה של המפל, הנופל מצוק ירוק היישר אל האוקיינוס, על רקע האי מיצ'ינס, הוא כרטיס הביקור של איי פארו.
2. האי מיצ'ינס (Mykines). האי המערבי ביותר. בקיץ הוא הופך למושבה עצומה של תוכי ים. ניתן להגיע לכאן במעבורת (מזג האוויר משבש לעיתים קרובות את התוכניות) או במסוק.
3. אגם סורווגסוואטן (Sørvágsvatn). אשליה אופטית מפורסמת. בשל המצוק הגבוה שמאחורי האגם, נדמה שגוף המים מרחף מעל האוקיינוס. למעשה, האגם נמצא בגובה 30 מטרים מעל פני הים, אך מזווית מסוימת הוא נראה כ"אגם מעל הים".
4. הר סלאטארטינדור (Slættaratindur). הנקודה הגבוהה ביותר בארכיפלג (880 מטרים). אל הפסגה מוביל גרם מדרגות מצוין, וביום בהיר נשקף ממנה נוף פנורמי של כל 18 האיים.
5. האי סטריימוי והכפר הקטן סאקסון (Saksun). כפר נעים עם גגות דשא, השוכן על גדת לגונה שהופכת בשפל למישור בוצי, ובגאות מתמלאת במי ים.
טיפים למטיילים
• איך להגיע: אין טיסות ישירות מרוב המדינות. הדרך הנוחה ביותר היא לטוס דרך קופנהגן (חברת התעופה Atlantic Airways) או להגיע במעבורת Smyril Line מדנמרק או מאיסלנד.
• מתי לנסוע: הזמן הטוב ביותר הוא ממאי עד ספטמבר. ביוני וביולי יש כאן יום קוטבי (כמעט 24 שעות של אור), ותוכי הים מקננים עד סוף אוגוסט. החורף מתאים רק לחובבי אסתטיקה סוערת, קודרת ואווירתית.
• לבוש: תשכחו ממטריות (הרוח פשוט תתלוש אותן מידיכם). תזדקקו למכנסיים ומעיל איכותיים מבד נושם, נעלי הליכה ושיטת השכבות.
• אתיקה סביבתית: הטחב הפארואי צומח במשך עשרות שנים ומשתקם בקושי רב. הרשויות המקומיות והתושבים מבקשים מאוד מהתיירים ללכת רק בשבילים מסומנים. אל תדרכו על הטחב מחוץ לשבילים — זה גורם נזק עצום למערכת האקולוגית.
איי פארו הם מקום שלא סובל חיפזון. לא מגיעים לכאן בשביל שירות יוקרתי או מועדוני לילה. מגיעים לכאן כדי לשמוע את רעש האוקיינוס המתנפץ על צוקי הבזלת, את ציוץ הציפורים ברמות הגבוהות ואת הרוח המלטפת את הדשא האזמרגדי. זהו מסע לקצה העולם, שמותיר חותם בנשמה לנצח ומאלץ להביט מחדש על שבריריותה וגדולתה של הפלנטה שלנו.
