דעתה של בעלת הטור ב-South China Morning Post, אשלי טאמבלין, שפורסמה ב-4 באוקטובר 2026, קובעת: כדי להפוך את הונג קונג לעיר ידידותית באמת לכלבים, נדרשת "אוריינות כלבית" — ידע בסיסי על התנהגות בעלי חיים, שלא רק הבעלים אלא כל מי שחולק איתם מרחב ציבורי חייבים לרכוש.
מיולי 2026 פועלת בהונג קונג תכנית מפוקחת המתירה לכלבים לשהות במסעדות מאושרות. יותר מ-2200 עסקים הגישו בקשות, וכבר בחודש הראשון השתתפו בתכנית למעלה מ-980 מסעדות. שינויים אלה משקפים שינוי הדרגתי ביחסי תושבי העיר עם כלבים, אולם אירועים טרגיים שהתרחשו לאחרונה — תקיפות של כלבים גדולים ביואן לונג ובטהאקולינג — סיבכו את הדיון הציבורי.
טאמבלין מדגישה כי תפיסת הכלבים שונה מאוד: כלבי לוויה קטנים הפכו זה מכבר לחלק מחיי העיר, ואילו גזעים גדולים, כלבי תערובת מקומיים ובעלי חיים משוטטים מעוררים תגובות אחרות. בדיוק משום כך "אוריינות כלבית" צריכה לכלול הבנה של אותות של פחד, לחץ, טריטוריאליות ותנועות פתאומיות, וכן את היכולת לתת לכלב זר מרחב בזמן.
החינוך אינו מבטל את אחריות הבעלים ואינו מחליף פיקוח קפדני, אלא משמש שכבה נוספת של מניעה. בעלת הטור, המשתפת פעולה שנים רבות עם מקלטים באי לנטאו, מציינת: הקשיים נוצרים לעתים קרובות לא בגלל כלב "רע" או "טוב", אלא בגלל חוסר הבנה של התנהגותו בסביבה עירונית צפופה.
עיר ידידותית לכלבים צריכה להתחשב גם באינטרסים של מי שחוששים מבעלי חיים או שמסיבות תרבותיות מעדיפים לשמור מרחק. ידע בסיסי על כלבים יעזור לכבד את גבולות האחרים ובמקביל לתמוך בבעלות אחראית.
כפי שכותבת טאמבלין, אין צורך להפוך למומחים, אך חשוב ללמוד להבחין בין מצבים ולהגיב בהתאם — וזהו הצעד לקראת "אוריינות כלבית" אמיתית בהונג קונג.
