מדענים למדו להעביר ריחות דרך האינטרנט. כעת אפשר לשלוח לחבר ניחוח של בירה, ולמנהל — ריח של קפה!

👃 נראה שהאנושות סוף סוף פתרה את אחת הבעיות הגדולות של האינטרנט: איך להתרברב בארוחת ערב טעימה כך שהחברים לא רק יראו אותה בתמונה, אלא גם ירגישו את הריח! 😁

מדענים מאוניברסיטת מדינת אוהיו ומהמעבדה של ג'ג'יאנג הציגו טכנולוגיה ניסיונית בשם Scentronic, המאפשרת להעביר מידע על ריחות למרחק.

הרעיון נשמע כמעט כמו מדע בדיוני.

תארו לעצמכם: אתם יושבים בבית, משוחחים עם חבר בשיחת וידאו, והוא נח באיטליה, שותה קפה ואוכל מאפים טריים.

בעבר הייתם יכולים רק להסתכל על פניו המאושרות.

וכעת תוכלו בתיאוריה גם להריח את ארוחת הבוקר שלו!

נכון, את הקפה והקרואסון בכל זאת תצטרכו לקנות בעצמכם. וזה, יש לומר, החיסרון העיקרי של הטכנולוגיה! 😂

☕ איך עובד האינטרנט הריחני?

העיקרון די מעניין.

מכשיר מיוחד — אף אלקטרוני — מנתח את הריח בעזרת חיישני גז. לאחר מכן בינה מלאכותית קובעת לאיזו קטגוריה שייך הניחוח.

המידע מועבר דרך האינטרנט למכשיר קולט, המשחזר את הריח המתאים בעזרת נוזלים ארומטיים שהוכנו מראש.

כלומר, המולקולות עצמן של הקפה או של התפוז לא עפות בכבל סיב אופטי מעבר לאוקיינוס.

האינטרנט מעביר מידע, ומכשיר מיוחד יוצר את הריח כבר במקום.

החוקרים אף פיתחו כמה גרסאות של המכשיר: צמיד קומפקטי, תליון ומרסס ידני.

בינתיים המערכת יודעת לעבוד עם חמישה ניחוחות: קפה, בירה, יין אדום, עוגה ותפוז.

הבחירה, יש להודות, די מסקרנת!

במיוחד אם מדמיינים איך הרכיבו את הרשימה.

— אילו ריחות נעביר?

— קפה!

— כמובן.

— תפוז!

— נהדר.

— בירה, יין ועוגה!

— קולגות, אנחנו באמת מפתחים טכנולוגיה מדעית, ולא מארגנים מסיבת שישי של החברה? 😂

🔬 מחקר מדעי אמיתי: 14 מתנדבים וכוס ניסיונית

הדבר המעניין ביותר הוא שמדובר לא רק ברעיון טכנולוגי יפה.

ב-21 באוקטובר 2026 פרסמו החוקרים את תוצאות עבודתם בכתב העת המדעי Science Advances.

המחקר קיבל את השם Scentronic: An artificial intelligence–assisted olfactory interface for remote odor sharing and transmission.

בצוות היו מומחים מארצות הברית ומסין, ובהם החוקר צ'וניו יאן.

המדענים יצרו מערכת שמזהה בעצמה ריח נתון, ממירה אותו לאות דיגיטלי ומעבירה אותו להתקן השמעה.

לאחר מכן נבחנה הטכנולוגיה על מתנדבים.

באחד הניסויים השתתפו 14 אנשים.

הם התבקשו לזהות ניחוחות שהתקן השמיע.

התוצאות היו מעניינות:

• כ-73% תשובות נכונות בזיהוי ריחות בודדים.
• כ-71% תשובות נכונות בזיהוי שני ניחוחות מעורבים.
• כ-0.6 שניות נדרשו למערכת כדי להגיב לאות פשוט מהחיישן.

לעומת זאת, ניתוח ריחות מזון מורכבים ארך יותר זמן — לעיתים כמה עשרות שניות.

עבור טכנולוגיה ניסיונית, התוצאות נראות מבטיחות, אף שעוד דרך ארוכה עד להעברה ללא טעויות של כל ריח שהוא.

וכאן המדענים הלכו עוד צעד קדימה!

הם פיתחו כוס ניסיונית המסוגלת לשלב ריחות ותחושות טעם.

המכשיר משתמש בנוזלים ארומטיים שהוכנו מראש, אשר ניתן להוסיף למים.

בשילוב עם טכנולוגיות של מציאות מדומה ומציאות מעורבת, כוס כזו עשויה לאפשר לאדם לבחור משקה וירטואלי ולקבל שילוב מתאים של ריח וטעם.

תארו לעצמכם את העתיד.

אתם חובשים משקפי VR, מוצאים את עצמכם בבית קפה פריזאי וירטואלי, מזמינים קפה יקר להחריד…

והמכשיר מוסיף בצייתנות את הניחוח לכוס שלכם.

נותר רק לקוות שהמלצר הווירטואלי לא ידרוש 15 אירו אמיתיים תמורת השירות! 😂

עם זאת, מחברי המחקר מדגישים: לעת עתה הטכנולוגיה פועלת רק עם מערך מוגבל של ריחות שהוכנו מראש. היא אינה יודעת לשחזר במדויק ריחות מורכבים שרירותיים, ודורשת ניסויים נוספים בתנאים רגילים.

אבל הצעד הראשון לקראת חוש ריח דיגיטלי כבר נעשה!

🍷 שיחות הווידאו של העתיד יהיו הרבה יותר מעניינות

אם טכנולוגיות כאלה יתפשטו, התקשורת הרגילה באינטרנט עשויה להשתנות.

תארו לעצמכם שחברה מתקשרת אליכם מפריז.

— היי! אני עכשיו בבית קפה נפלא!

— אני יודע. את כבר חצי שעה שולחת לי את ריח הקפה!

— ועכשיו נסה את הקרואסון הזה!

— תודה. קיבלתי את הריח. ומתי יגיע הקרואסון עצמו? 😁

או שחבר שלכם נופש ביקב.

במקום סיפור ארוך על ניחוח היין, הוא פשוט לוחץ על כפתור.

ואתם מקבלים ניחוח שמזכיר יין אדום.

נכון, אם החבר יגזים בטעימות, שום טכנולוגיה עדיין לא תעזור להעביר לו את האהדה שלכם יחד עם כוס מים!

🤖 ומה אם יתחילו לשלוח ריחות לכולם ללא הבחנה?

כמובן, יחד עם האפשרויות החדשות יופיעו גם בעיות חדשות.

היום אנחנו סובלים מבאנרים פרסומיים מטרידים, מהודעות אין־סופיות ומשיחות.

ועכשיו תארו לעצמכם את הפרסום של העתיד.

אתם עובדים בשלווה מול המחשב, ולפתע החדר מתמלא בניחוח של פיצה טרייה!

על המסך מופיעה התראה:

״הרגשתם את הפיצה החדשה שלנו עם גבינה. הזמינו עכשיו!״

כעבור חמש דקות מגיעה פרסומת של בית קפה.

ואחר כך של חנות בשמים.

ומיד אחריה — ניחוח של בייקון מטוגן.

והנה אתם כבר לא עובדים, אלא יושבים בלב חצר מסעדות וירטואלית ומנסים להבין מי הפעיל לכם ארוחת בוקר בלי הסכמתכם! 😂

מעניין במיוחד איך ייראו הגדרות האבטחה.

״לאפשר לאתר גישה למיקרופון?״

״לאפשר גישה למצלמה?״

״לאפשר לשלוח לכם ריחות?״

ואי־שם בקרבת מקום יופיע כפתור הצלה:

״לחסום את כל הניחוחות מהשולח הזה!״

🥐 חנויות מקוונות יקבלו נשק חדש

עם זאת, לטכנולוגיה באמת עשוי להיות שימוש מעשי.

למשל, קוני בשמים יוכלו יום אחד להתוודע לניחוחות מרחוק, בלי לבקר בחנות.

חובבי קפה — להשוות בין ריחות של זנים שונים.

ואתרי בישול — להשלים את תמונות המנות בחוויות ריח.

תארו לעצמכם מתכון של פשטידה.

בעבר הסתכלתם על התמונה וחשבתם: ״מעניין, האם זה טעים?״

ועכשיו אתם לוחצים על כפתור ומריחים את ניחוח המאפה הטרי.

נכון, אחר כך אתם מגלים שבבית אין לא קמח, לא שמן ולא חשק לבשל.

והטכנולוגיה, שנועדה לשפר את חוויית הבישול, מגדילה לפתע את המכירות של עוגות מוכנות! 🤣

אבל דווקא לתעשיית הקולנוע נפתחות אפשרויות מעניינות במיוחד.

ייתכן שיום אחד סרטים ילוו לא רק בתמונה ובצליל תלת־ממדי, אלא גם בריחות.

על המסך מופיע יער — ואתם מריחים את ניחוח המחטניים.

הגיבור נכנס למאפייה — עולה ריח של לחם.

העלילה עוברת אל הים — מופיע ריח ימי קל.

ואז מתחיל סרט על זומבים…

ואז הצופים דורשים פה אחד לכבות בדחיפות את הטכנולוגיה החדשה! 😂

🌍 האינטרנט הריחני רק מתחיל

כמובן, Scentronic עדיין רחוקה משימוש המוני.

כדי שהיא תעבוד דרושים התקנים מיוחדים, ערכות של חומרי ריח ודרכים מדויקות מספיק לזיהוי ריחות.

יתרה מזאת, חוש הריח האנושי בנוי באופן מורכב הרבה יותר מכפי שנדמה.

אותו ריח ממש נתפס אצל אנשים שונים באופן שונה. על התחושות משפיעים רגישות אישית, הרגלים, הסביבה ואפילו מצב הבריאות.

אבל המשמעות המדעית של המחקר חורגת מגבולות הבידור.

בעתיד מערכות כאלה עשויות להועיל לחקר חוש הריח, לבדיקות רפואיות, למציאות מדומה וליצירת חוויות דיגיטליות ריאליסטיות יותר.

ומי יודע, אולי בעוד כמה שנים נתפלא איך בכלל הסתדרנו פעם בלי ריחות!

בינתיים, דמיינו את ההודעה המשפחתית הראשונה של הדור החדש.

אמא כותבת לבן:

״הכנתי בורשט. בוא!״

הבן עונה:

״אמא, תודה, קיבלתי את הריח! טעים מאוד!״

אמא:

״ועכשיו בוא ותאכל את האמיתי. לא פתחתי לך מעבדת ריחות!״ 😂❤️

ועדיין להמצאה הזאת יש בעיה אחת שעל המדענים עוד לפתור.

הם כבר לומדים להעביר את ריח הקפה הטרי. אבל להעביר יחד איתו את הקפה עצמו, את הקרואסון החם ואת ההנאה מהארוחת בוקר — זה עדיין לא מצליח!

אז לאנושות יש על מה לעבוד.

והחשוב מכל — נקווה שבעתיד לאינטרנט הריחני יהיה מסנן ספאם אמין. אחרת מישהו בהחלט ישלח לשכן את ריח הגרביים אחרי חדר הכושר! 👃🤣