בתחילת אוקטובר 2026, באליפות העולם באפניאה בלימסול שבקפריסין, צללה הפרידייבת ההונגרייה ז'ופיה טרץ'יק לעומק 108 מטרים במקצוע ה-free immersion — ללא סנפירים, רק בעזרת החבל. הצלילה ארכה ארבע דקות, והיא שבה אל פני השטח עם תגית העומק, שאותה השליכה מיד גבוה אל האוויר.
מדובר במטר אחד יותר משיאה האישי שלה, 107 מטרים, שנקבע באוגוסט בתחרות בקרואטיה באי לאסטובו. השיא עדיין ממתין לאשרור רשמי, אך כבר הוכר בקהילה.
טרץ'יק גם זכתה בתואר האלופה המוחלטת בקרב הנשים — זו השנה השנייה ברציפות. יריבתה העיקרית, האוקראינית נטליה ז'רקובה, הסתפקה הפעם ב-103 מטרים ולקחה את מדליית הכסף.
עונת 2026 הייתה מתוחה: השיא ב-free immersion הוחלף חמש פעמים. ז'רקובה החזיקה בו קצת יותר מחודשיים בקיץ, לפני שטרץ'יק השיבה לעצמה את ההובלה.
הסרטון של עלייתה ושל החגיגה התפשט במהירות ברשת — הוא הוצג אפילו ב-The Washington Post. "האושר שלי היה בשמיים היום", אמרה הספורטאית לאחר הצלילה.
מה גורם לאדם שוב ושוב לאתגר את החושך ואת הלחץ בעומקים כאלה? עבור טרץ'יק כל צלילה כזו היא צעד אל הקול הפנימי שאומר סוף סוף: "כן, את מסוגלת".
דרכה החלה לא מזמן: בתוך שנתיים בלבד עברה מטריאתלון לפרידייבניג וכבר אוספת תארים. ב-2025 היא קבעה כמה שיאים במקצועות דינמיים, וכעת היא שולטת גם במקצועות העומק.
היריבות עם ז'רקובה מוסיפה מתח: שתי הספורטאיות החזקות ביותר מזיזות בתורן את הרף, ומאלצות זו את זו להשתפר. עבור הצופים זהו מחזה לא רק על שיאים, אלא גם על כמה רחוק יכולים הגוף והתודעה האנושיים להגיע מתחת למים.
בעוד השיא ממתין לאישור, טרץ'יק כבר מתכוננת לתחרויות חדשות. הסיפור שלה מלמד שבפרידייבניג אין קו סיום — רק עוד עומק אחד שנותר לכבוש.
