מחקרי מציאות מדומה כבר כמה שנים מראים דבר מדהים: האדם מסוגל לתפוס כ"שלו" לא רק ידיים ורגליים שאיתן נולד.
המוח יכול לכלול בסכמת הגוף:
— ידיים וירטואליות
— גפיים נוספות
— זנבות
— כנפיים
— אפילו אווטרים של חיות
אם קיימים שלושה מרכיבים מרכזיים:
- סנכרון תנועה
- תגובה חזותית
- משוב
הגוף מתחיל להתרחב בתוך התפיסה.
התודעה מגיבה לא לחומר, אלא לחוויה
וכאן בדיוק מתחיל הדבר המעניין ביותר.
למוח חשובה פחות השאלה: "האם זה אמיתי?"
אלא שאלה אחרת לגמרי:
— האם אני יכול לשלוט בזה
— האם אני מרגיש חיבור
— האם זה מסונכרן איתי
כאשר נוצרת התאמה בין תנועה, תפיסה ותחושה, התודעה מתחילה לקבל את החוויה החדשה כחלק מעצמה.
בדיוק בגלל זה VR כבר נמצא בשימוש:
— בשיקום נוירולוגי
— לאחר שבץ מוחי
— בשיקום מוטורי
— בעבודה עם תפקודים קוגניטיביים
התודעה לומדת בהדרגה להרחיב את גבולותיה באמצעות התנסות בחוויה.
הניסוי עם כנפיים דיגיטליות
סמלי במיוחד שאחד הניסויים החריגים ביותר נערך על ידי חוקרים מ-Peking University ו-Beijing Normal University בסין.
את הפרויקט הובילו מדעני מוח Yanchao Bi, Kunlin Wei ו-Yiyang Cai.
בניסוי השתתפו 25 אנשים, אשר במשך שבוע עברו אימוני טיסה ב-VR עם כנפיים וירטואליות. באמצעות משקפי VR ומערכת מעקב תנועה, המשתתפים שלטו בכנפיים הדיגיטליות באמצעות תנועות ידיים וכפות ידיים.
ואז קרה מה שעד לאחרונה נשמע כמו מדע בדיוני.
לאחר סדרת אימונים, סריקות מוח הראו:
קליפת הראייה החלה להגיב לתמונות של כנפיים כמעט כמו לתמונות של גפיים אנושיות אמיתיות.
במילים אחרות — המוח החל לתפוס את הכנפיים כחלק מגופו שלו.
מוזיקה, תנועה ותפיסה חדשה
וכאן נוצר קשר מפתיע למוזיקה ולחוויה קולקטיבית.
החוקרים מציינים ששינוי תפיסת הגוף התרחש באמצעות:
— סנכרון תנועה
— תגובה חזותית
— קצב פעולות חוזר
כלומר, דרך אותם מנגנונים שפועלים ב:
— ריקוד
— קצב מוזיקלי
— תנועה קולקטיבית
— קונצרטים וחוויות המוניות
בדיוק בגלל זה:
- הקצב משנה את ההליכה
- הצליל משפיע על הרגשות
- המוזיקה משנה את המצב הפנימי
- קונצרטים יוצרים תחושת שדה אחיד
VR ומוזיקה הופכים בהדרגה לא רק לטכנולוגיות בידור,
אלא לצורה חדשה של חוויית מציאות.
הצעד הבא של האנושות — הרחבת התפיסה
המסקנה החשובה ביותר של הניסוי הזה אינה בכנפיים עצמן, אלא בכך שהאדם מסוגל להרחיב את תחושת העצמי שלו.
לא רק פיזית, אלא גם דרך:
— סביבות דיגיטליות
— מערכות חושיות
— צליל
— נוכחות חזותית
— צורות חדשות של אינטראקציה
האדם של העתיד אינו רק אדם עם טכנולוגיות. זה אדם שמתחיל להבין שגבולות הגוף הרבה יותר גמישים ממה שחשבנו.
וייתכן שהשלב הבא באבולוציה קשור פחות לשינוי בביולוגיה ויותר להרחבת התפיסה.
מה זה הוסיף לצליל של הפלנטה
כשהמוח מקבל כנפיים דיגיטליות כשלו, מתברר:
המציאות עבור האדם אינה רק חומר.
זו חיבור. תחושה. תהודה.
כל המחקרים האלה מובילים אותנו בהדרגה למחשבה אחת: התודעה תופסת את הגוף לא כצורה קבועה, אלא כמערכת חיה של אינטראקציה, חוויה ונוכחות.
וייתכן שאנחנו רק מתחילים להבין עד כמה עמוקה התודעה מסוגלת להרחיב את עצמה.
