בדיוק עשרים שנה לאחר מכן, מירנדה פריסטלי שוב גורמת לעולם האופנה לעצור את נשימתו בציפייה. סרט ההמשך "השטן לובשת Prada 2", שיצא לאקרנים במאי 2026, הוכיח כי שובו המיוחל של המשמר הישן יכול להיות לא רק מהלך מסחרי, אלא קולנוע מעודן, חכם וקליל מן המעלה הראשונה. היצירה אינה מנסה לרכוב על גלי נוסטלגיה זולה. היא מציבה רף אחר לגמרי: היא מראה כיצד דמויות איקוניות שורדות בעידן שבו העיתונות המודפסת המבריקה פינתה את מקומה לאלגוריתמים של רשתות חברתיות ולמשפיענים.
החלק השני מבטיח להיות קליל לצפייה, אך עם זאת עמוק ובעל תוכן. היוצרים שמרו על אותה נוסחה שהפכה את המקור לסרט פולחן: הומור מושחז, תלבושות מסוגננות, תככים של עולם האופנה וסיטואציות חיים אוניברסליות.
מריל סטריפ חוזרת למסכים בדמות מלכת המסלולים הקרירה עם אותו מגנטיזם שהפגינה ב-2006. גיבורתה לא איבדה את החושים החדים שלה, אך היא ניצבת מול מציאות חדשה – המגזינים המסורתיים מאבדים תקציבים. העלילה בנויה על העימות בין מירנדה לבין עוזרתה לשעבר אמילי (אמילי בלאנט), המנהלת כעת תאגיד לייף-סטייל גדול. בלב קרב השאיפות הזה נמצאת אנדי סאקס (אן האת'וויי) שהתבגרה.
מדוע הסרט הזה מתקבל באותה מידה של הערכה הן בקרב הקהל הנשי והן בקרב הקהל הגברי? התסריטאים התרחקו מהקונספט הבנאלי של "סרט על בגדים". מדובר בסיטקום מקום עבודה דינמי ובמקביל בדרמה נוקבת על שחיקה, פשרות בקריירה ועל הדרך להישאר נאמן לעצמך בראש השרשרת התאגידית. הקהל הגברי מזהה כאן בקלות אסטרטגיות עסקיות ברורות, ניהול משברים ומשחקי מאחורי הקלעים של תאגידי מדיה גדולים. הקהל הנשי נהנה מדו-קרב פסיכולוגי מדויק של שלוש שחקניות יוצאות דופן ומסגנון ויזואלי ללא דופי.
הסרט התגלה כקליל להפליא לצפייה, למרות הנושאים העוסקים במשבר המדיה המודפסת. אורך הסרט אינו נמרח, והדיאלוגים נטולי הטפות מוסר. בטווח הרחוק, יציאת הסרט עשויה לקבוע טרנד חדש של סרטי המשך איכותיים לסיפורים קלאסיים ללא ניסיונות לשכתב את המקור. האם העיתונות מהדור הישן מסוגלת לנצח את העידן הדיגיטלי מבלי לאבד את פניה? סרט ההמשך מספק לכך תשובה אירונית אך מעוררת השראה. הקולנוע הזה בהחלט מרחיב אופקים ומשאיר תחושה של בידור אינטלקטואלי איכותי ויוקרתי.
הסרט יעניין באותה מידה הן את הקהל הנשי והן את הקהל הגברי:
עבור נשים מדובר בסיפור על קריירה, שאיפות, חניכה, חברות נשית וחיפוש אחר האיזון בין עבודה לחיים אישיים.
עבור גברים מדובר בעלילה מרתקת על עולם האופנה העילית, דיאלוגים מבריקים, דמויות כריזמטיות ונושאים של הצלחה, כוח והמחיר שיש לשלם עבורם.
🎬 רמת ביצוע גבוהה ביותר
הבימוי, הצילום, התלבושות והמשחק – הכול מבוצע ברמה ללא דופי. מריל סטריפ שוב מפגינה מיומנות גבוהה בעיצוב דמותה הרב-גונית של מירנדה פריסטלי, והכימיה בין כל השחקנים מורגשת בכל פריים.
