מזמן לא ראינו על המסך הרחב סרט פעולה כה ישר, עוצמתי ובאמת מעולה. "המאסטר" (A Working Man) הוא לא סתם עוד סרט אקשן לשעשוע, אלא חזרה לסטנדרטים המוזהבים של הז'אנר, שבו העלילה משרתת ללא רחם את האקשן, ולכל מכה יש משקל פיזי.
בכיסא הבמאי התיישב הבלתי נלאה דייוויד אייר, שכבר הוכיח את יכולותיו בסרטים הקשוחים "זעם" ו"הדבוראי". אבל הגולת הכותרת של הסרט היא התסריט, שנכתב על ידי סילבסטר סטאלון בהשראת סדרת הספרים הפופולרית של צ'אק דיקסון על הסוכן לשעבר לוון קייד.
וזה מורגש בכל סצנה! כאן פועם הלב הזה שגרם לנו פעם להזדהות עם רוקי בלבואה: סיפור על פועל פשוט (במקרה הזה – סוכן לשעבר, כיום מנהל עבודה באתר בנייה), שחולם רק על חיים שקטים וגידול בתו. אבל כשנחטפת בתו של הבוס שלו, לוון נאלץ לנער מעליו את האבק ולהיזכר בכישוריו הקטלניים, כדי לפרוץ לבדו דרך סינדיקט פשע אפל.
למה הסרט הזה נכנס לעשירייה הראשונה:
דינמיות וברוטליות מוחלטת:
ברוטלי, מהיר וללא טקסים מיותרים
הסרט לא מתבייש כלל בטבעו.
זה לא מותחן אינטלקטואלי שמתחזה לסרט פעולה.
זה סרט פעולה שגאה בכך שהוא סרט פעולה.
הקרבות קצרים ואכזריים. המרדפים דינמיים. הפושעים צבעוניים. ליאון עצמו פועל ביעילות המפחידה, שבזכותה סרטים עם סטיית'ם הפכו בכלל לז'אנר נפרד.
יתר על כן, בהדרגה הסיפור נהיה יותר ויותר מטורף.
הכל מתחיל כמעט כמו סיפור אינטימי על נערה נעדרת, ומסתיים בצלילה אמיתית לעולם הפשע עם חוקים משלו, דמויות מוזרות ונבלים אקסצנטריים למדי.
וכמעט אין זמן להשתעמם כאן.
רק כעשרים דקות היינו בכל זאת מורידים
אורך הסרט הוא בערך 116 דקות.
והנה כאן יש לנו את הטענה הרצינית היחידה.
את "המאסטר" אפשר היה לעשות מעט קצר יותר.
כמה פרקים במחצית השנייה היו יכולים להידחס בקלות, ואז הסרט היה חולף לגמרי בנשימה אחת.
כי כשהוא מאיץ — הוא יפהפה.
אילו היוצרים היו חותכים כחמש עשרה עד עשרים דקות, הציון שלנו בהחלט יכול היה להיות גבוה עוד יותר.
מזמן לא צילמו כאלה
כנראה שזו בדיוק התחושה שנשארה אחרי כתוביות הסיום.
לא ש"המאסטר" ממציא ז'אנר חדש.
להיפך.
הוא לוקח בהנאה עצומה את הנוסחה של סרט פעולה גברי קלאסי ואומר: ולמה בכלל לשנות אותה, אם היא עדיין עובדת?
בסרט הזה יש משהו מהסרטים הישנים עם סטלון, קצת מ"ג'ון וויק", קצת מ"הנחטפת", משהו מ"הדבוראי" עצמו — והרבה מאוד מהחותמת האופיינית של סטיית'ם.
ברוטלי.
בלתי נרגש.
ואמין ביותר בתפקיד אדם שעדיף היה פשוט להשאיר אותו בשקט.
סגנון ואווירה: הסרט נושם את רוחם של סרטי הפעולה הקלאסיים של שנות ה-90, אבל עם אסתטיקה מודרנית ומדויקת. זהו סיפור ארצי, קשוח ומסוגנן, שבו הגיבור אינו נושא נאומים פאתטיים, אלא פשוט עושה את עבודתו בשקט ובמיומנות.
פסק הדין של גיא:
אהבתי מאוד את הסרט! זהו אטרקציה בולטת, חדה ורגשית שמחזיקה במתח מהדקה הראשונה ועד האחרונה.
⭐ ההערכה שלנו: 8.9/10
(ההערה היחידה: אם הסרט היה קצת יותר קצר ובלי נפילות קלות בקצב באמצע, ההערכה הייתה עפה עוד יותר גבוה!) ואנחנו מאוד מחכים לחלק השני כדי ליהנות מ"סרט פעולה טוב".
מה הלאה?
חדשות טובות למעריצים: ההצלחה של הסרט לא נעלמה מהעיניים. "המאסטר 2" כבר נראה באופק ומתוכנן לצאת בערך ב- 2026 (בשמות העבודה מופיע כותרת משנה סוורנס פֵּיי). אז הסיפור של ליאון קייד יקבל את ההמשך ההגיוני שלו, וככל הנראה, אפילו יותר קשוח.
אם התגעגעתם לסרט שבו הגיבור פותר בעיות לא במילים אלא במעשים – "המאסטר" מחכה לכם. חלוטו תה, כבו את האור והתכוננו למנה עוצמתית ונקייה של אדרנלין!
🎬 תארו לעצמכם את ג'ייסון סטיית'ם בקסדת בניין מלוכלכת ומעיל עבודה. ביד אחת יש לו שרטוטים מקופלים בקפידה וכוס קפה חם, וביד השנייה הוא שולח באדישות קרה לנוקאאוט בריון בחליפה יקרה, אפילו בלי לשפוך טיפה. איור מושלם לאיך שעובד ליאון קייד: בשקט, במקצועיות וללא זכות לטעות. 🛠️🥊
