ביום שישי, 6 בנובמבר 2026, הודיע הבית הלבן רשמית על החלטה בכוח אדם שמשכה מיד תשומת לב לא רק של פרשנים פוליטיים, אלא של כל מי שעוקב אחר נושא התופעות האנומליות הבלתי מזוהות. הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי סטיבן מילר, שעד כה כיהן כסגן ראש סגל הבית הלבן, יהפוך מראשון, 9 בנובמבר, לראש סגל הבית הלבן. סוזי ויילס, שניהלה את התפקיד הזה, עוברת למבנה הפוליטי של טראמפ. הנשיא כינה את מילר אחד היועצים הנאמנים ביותר.
ההחלטה אינה נראית מקרית כלל על רקע חודשים של עבודה של הממשל לחשיפת מידע על UAP. דווקא מילר, לפי חבר הקונגרס טים ברצ'ט ולאישורים מסביבתו, ריכז את התיק הזה ברמה הגבוהה ביותר. הוטל עליו לעסוק בנושאים הקשורים לטכנולוגיות חוצניות אפשריות, לתוכניות שליפת עצמים ולמה שנשאר זמן רב מאחורי דלתות סגורות היטב. כעת האדם הנחשב למוכן ביותר לחשיפה רצינית של נושא התודעה הלא-אנושית מקבל שליטה ישירה בפעילות היומיומית של הממשל.
באותו יום הגיע אישור נוסף. העיתונאי בן שרקינגר דיווח, ודובר חבר הקונגרס אריק ברליסון, נייט לוקאס, אישר: החושף ג'ייק ברבר הצטרף לסגל של ברליסון ויסייע בעבודה למען שקיפות UAP. ברבר הוא יוצא חיל האוויר, שטען בעבר בפומבי כי השתתף במבצעים לשליפת כלים ממוצא לא-אנושי כשעבד כטייס מסוק אצל קבלן פרטי. לפני הצהרותיו הפומביות הוא כבר העביר תדרוכים סגורים לעובדי הסנאט. הוא החליף בתפקיד הזה את דייוויד גראש, שעזב את הצוות של ברליסון קודם לכן.
שני האירועים האלה הצטברו זה לזה ויצרו תחושה של תזוזה. בקהילה שבמשך שנים דרשה פתיחות, ראו במינויו של מילר סימן לאמון הנשיא דווקא בנושאים שנמנעו מהם בקפידה בעבר. רוברט פ. קנדי הבן הגיב במהירות ובחריפות: לצידו מילר הוא התומך החזק ביותר של סדר היום MAHA בממשל, ו"הגיע הזמן לשחרר את הקראקן". הביטוי, שנשמע פעם בהקשר שונה לחלוטין, נשמע כעת כקריאה לפעולה נחרצת.
העבודה למען החשיפה נמשכה גם קודם. ממשל טראמפ פרסם חבילות מסמכים באמצעות תוכנית PURSUE, הסיר מגבלות מסוימות מעל החושפים ואפשר להם לדבר עם גורמים מוסמכים. בגבעת הקפיטול המשיכו חברי קונגרס כמו ברליסון, ברצ'ט ואנה פאולינה לונה ללחוץ על המערכת ולדרוש גישה לחומרים שלפי עדויות קיימים כבר עשרות שנים. כעת הדמות המרכזית שאחראית לתהליך הזה בתוך הבית הלבן עולה לתפקיד המנהלי הגבוה ביותר.
הכרונולוגיה מתחברת ברצף. תחילה — אישור שאדם השקוע לעומק בנושא UAP מקבל מנופי שליטה ממשיים. אחר כך — חיזוק הצוות של אחד מחברי הקונגרס הפעילים ביותר בנושא באדם בעל ניסיון ישיר. כל זה קורה על רקע פרסומי מסמכים שכבר בעיצומם והצהרות חושפים על תוכניות שליפה והנדסה לאחור. מה שנדון בעבר בלחש או בחוגים צרים עולה לרמת החלטות בכוח אדם בדרג הבכיר.
למי שעוקב אחר החשיפה, הצעדים האלה נראים לא כצירוף מקרים אלא כהמשך לקו שהממשל בחר בו בגלוי. מילר יקבע כעת את קצב העבודה היומיומי של הבית הלבן. ברבר יסייע לאסוף ולקדם חומרים ברמת הקונגרס. הקשר בין המינויים האלה לבין הנושא שהוסתר במשך שנים, שנשתק ולא נלקח ברצינות, נעשה בולט. אירועי 6 בנובמבר תיעדו את הרגע שבו החשיפה חדלה להיות רק שיחות ומסמכים — היא החלה לשנות את מבנה השלטון סביבה.
