ב-3 ביוני 2026 השמש הזכירה את האנרגיה הבלתי נדלית שלה. בשעה 01:36 UTC, מהאזור הפעיל 4455, הממוקם לא הרחק ממרכז דיסקת השמש בחצי הכדור הצפוני, התרחשה התפרצות עוצמתית מסוג M9.3. אירוע זה גרם להפרעות רדיו מתונות (R2) בצד המואר של כדור הארץ.
Strong M9.33 flare Follow live on spaceweather.live/l/flare
הרקע לאירועים התפתח במהירות. כבר ב-2 ביוני פרסמה NOAA סקירת וידאו של כתמי שמש ושדות מגנטיים, שבה צוינה הופעתם של זרמי שטף מגנטי חדשים. כמעט מיד לאחר ההקלטה, בסביבות השעה 16:50 UTC, מאותו אזור 4455 פרצה התפרצות M3.3 — האירוע המשמעותי הראשון שהחזיר את הפעילות הסולארית לאחר תקופה רגועה יחסית.
עד הבוקר של ה-3 ביוני העוצמה גברה. שירותי ניטור תיעדו התפרצות M9.33 (לפי הערכות מסוימות — M9.5), שהפכה לחזקה ביותר מאז ה-24 באפריל. ההתפרצות הייתה אימפולסיבית: בהירה, מהירה, אך מספקת כדי להטעין את היונוספירה של כדור הארץ בפלזמה נוספת.
המומחים הפנו מיד את תשומת הלב להשלכות האפשריות. התפרצות ברמה כזו מסוגלת לגרום לשיבושים קצרי מועד בתקשורת רדיו בתדר גבוה מעל האוקיינוס השקט, אסיה, הודו, מזרח אפריקה, אלסקה והוואי. משתמשי רדיו HF יכלו להבחין בהפרעות למשך מספר דקות. חלקיקים מההתפרצות, לפי הערכות NOAA, אינם סבירים בשל מיקום המקור והאופי האימפולסיבי של האירוע, אם כי סיכוי קטן (כ-3%) נותר.
שאלת המפתח היא פליטת מסה עטרה (CME). על פי נתונים ראשוניים, ההתפרצות לוותה ב-CME מסוג הילה, המכוון לכיוון כדור הארץ, אולם ברגע ההערכות הראשונות בקורונוגרפים לא הייתה תמונה ברורה. מומחים, כמו הפיזיקאי סטפן ברנס, ציינו את חשיבות האירוע: הפעילות גברה בחדות בדיוק בחלון הזמן החזוי, תוך התאמה לגיאומטריה של כוכבי הלכת.
אזור השמש 4455 מציג תצורה מגנטית מורכבת וממשיך להוות מקור לפעילות מוגברת. תחזיות NOAA מצביעות על סיכוי גבוה לחזרה של מחלקת M (R1–R2) עד ה-5 ביוני. בינתיים לא צפויות סערות גיאומגנטיות, אך המצב דורש ניטור מתמיד.
התפרצויות כאלה הן תופעה נפוצה בעלייה של מחזור השמש ה-25, אך הן מזכירות עד כמה התהליכים על השמש קשורים קשר הדוק לטכנולוגיות ולחיי היומיום על פני כדור הארץ: מתקשורת לוויינית ועד ניווט. התצפיות נמשכות, והימים הבאים מבטיחים נתונים חדשים על ההשפעה האפשרית על כוכב הלכת שלנו. השמש אינה ישנה — ומדענים ברחבי העולם עוקבים אחריה בתשומת לב בלתי פוסקת.
