שני אטומים נשארים קשורים זה לזה, אף שיש להם אנרגיה שמספיקה כדי להתפזר. במעבדה של אוניברסיטת קייזרסלאוטרן-לנדאו בגרמניה הצליחו נסיינים לראשונה לממש מצב כזה בהתנגשויות של אטומי ליתיום מקוררים במיוחד.
קבוצה בראשות פרופסור ארתור וידרה, בהשתתפות המחבר הראשון אלכסנדר גוטמן, קיררה אטומי ליתיום לטמפרטורה נמוכה ממיקרוקלווין אחד. בעזרת שדות מגנטיים מתנודדים במהירות קירבו החוקרים שני תהודות מולקולריים ויצרו תנאים שבהם אפשריים שני מסלולי דעיכה של המולקולה. הגלים הקוונטיים המתאימים למסלולים אלה התאבכו וכיבו זה את זה.
כתוצאה מכך המולקולה לא דעכה, אף שמבחינת אנרגיה הדבר היה מותר. האפקט דומה לפעולת אוזניות אקטיביות עם ביטול רעשים: גל אחד מפצה בדיוק על האחר, והאות הכולל נעלם. כאן, במקום קול, מדובר בפונקציית הגל של האטומים.
הצוות אישר את קיומו של המצב לפי הירידה באובדני האטומים מהענן ולפי נתוני ספקטרוסקופיה בתדר רדיו. ללא דיכוי התאבכותי הדעיכה הייתה מתרחשת מהר בהרבה. השיטה נשענת על טכניקת שליטה באינטראקציות שאותה הציגה אותה קבוצה שנה קודם לכן.
התוצאות פורסמו ב-9 בנובמבר 2026 בכתב העת Nature Physics. הן מדגימות כיצד אפשר להפוך בכוונה מצבים קוונטיים שעלולים להיות בלתי יציבים ליציבים בזכות התאבכות.
התגלית סוללת את הדרך לשליטה מדויקת יותר במערכות קוונטיות ובאינטראקציה שלהן עם הסביבה. בעתיד היא עשויה להשפיע על פיתוח חיישנים רגישים, תקשורת קוונטית ומחשוב, שבהם יציבות המצבים חיונית ביותר.
המכניקה הקוונטית מסוגלת להפוך אובדן צפוי למנגנון הגנה, וכעת הדבר אושש בניסוי ממשי באטומים.


