בשווייץ, כל מבוגר רביעי משתמש במטבעות קריפטוגרפיים לפחות מדי פעם. בגרמניה השכנה — רק כל אדם תשיעי. הפער הכפול אינו נראה מקרי: מאחוריו עומד לא רק עניין בביטקוין, אלא שנים של החלטות מושכלות שהפכו את המדינה הקטנה למעבדה של פיננסים דיגיטליים.
מחקר של BearingPoint, שנערך על ידי YouGov ביוני ב-2026 בקרב יותר מארבעת אלפים בני אדם, העלה כי: 23% מהשוויצרים משתמשים בנכסי קריפטו, לעומת 11% בגרמניה ו-18% באוסטריה. לצד זאת, 37% מתושבי שווייץ רואים בנכסים אלו השקעה משתלמת — שיעור גבוה משמעותית מבשאר המדינות שנסקרו. הפער ניכר גם ביחס לעתיד: כמעט מחצית מהשוויצרים רואים במטבעות קריפטוגרפיים אמצעי לתשלומים בינלאומיים או נכס רזרבה.
שורשי ההובלה טמונים בחקיקה. כבר ב-2021 הנהיגה שווייץ חוק בנושא טכנולוגיית רישום מבוזר (DLT), שלא יצר "קוד קריפטו" נפרד, אלא שילב את הנכסים הדיגיטליים בתוך הנורמות הקיימות של המשפט האזרחי והפיננסי. חברות קיבלו בהירות בנושאי פשיטת רגל, רישוי וטוקניזציה של ניירות ערך. בזמן שבמדינות אחרות באירופה רק דנו בסיכונים, בצוג ובציריך כבר פעלו מאות פרויקטים.
כיום, "עמק הקריפטו" מאגד 1749 חברות — צמיחה של 132% מאז 2020. כאן מרוכזים מפתחי אתריום, קרדאנו, סולאנה ובנקים כמו סיגנום וביטקוין סוויס. הריכוז יוצר מעגל המזין את עצמו: עורכי דין, משקיעים וכישרונות מושכים חברות חדשות, ואלו בתורן מחזקות את התשתית. הצעירים בשווייץ משתמשים בקריפטו באופן פעיל במיוחד — 36% בגילאי 18–24.
בגרמניה, לעומת זאת, עד לא מזמן שלטה גישה זהירה. הבנקים רק עכשיו מקבלים רישיונות: DZ Bank ו-Dekabank, המשרתים יחד כ-80 מיליון לקוחות, החלו להציע מסחר בביטקוין, אתריום ונכסים אחרים דרך אפליקציית VR Banking. הדבר עשוי לצמצם את הפער, אך נכון לעכשיו האימוץ האישי נותר נמוך יותר.
מעניין שהשוויצרים אינם מוותרים על הכלים המסורתיים. 80–87% מהמשיבים בכל שלוש המדינות עדיין נותנים אמון במטבעות מדינתיים, ו-64% מהשוויצרים ממשיכים לראות בזהב הגנה מפני אינפלציה. מטבע קריפטוגרפי נתפס לא כתחליף, אלא ככלי משלים — רובד נוסף בתיק ההשקעות.
הניסיון של שווייץ מראה: כאשר הכללים מופיעים לפני הביקוש ההמוני, האמון והתשתית צומחים יחד. השאלה אינה מי יבחין ראשון במגמה, אלא מי יצור ראשון את התנאים שבהם אנשים יוכלו להתנסות בנחת בצורות חדשות של כסף.
