❓שאלה:
ואם בכל זאת מתרגלים מסעות פסיכדליים, כיצד ניתן להטמיע את החוויה הזו בחיי היומיום?
❗️תשובת לי:
אם יש לכם נפש חזקה כברזל. או, נאמר זאת כך, אם נולדתם עם נטייה לעמוד בעומסים כאלה לצורך ביצוע משימות מיוחדות, אז יראו לכם את הדרך ל"שימוש יומיומי".
אתם מבינים, זה לא אותו דבר כמו "חיים נורמליים". כפי שכישור סיוף, למשל, מעניק דרכים מסוימות למימושו, שהן די ספציפיות. למשל, ריכוז גבוה, תגובה מהירה, תיאום של כל שרירי הגוף. אפשר להמציא לזה יישום, אבל להניח הנחה כללית עבור אדם לגבי האופן שבו עליו להטמיע זאת ביומיום – זה לא יהיה הולם. הוא חייב להחליט בעצמו, אם בחר בהתמחות כזו.
הפסיכדליה מראה באופן חד-פעמי איך נראה העולם. אך ללא ליבה חזקה של מי שצריך לבחור בעצמו את מסלולו, הדבר יוביל ל"פיזור האישיות". האדם פשוט יימרח על פני משמעויות אינסופיות של תדרים אחרים.
הבינו כאן נקודה חשובה. היקום הוא אינסופי! אם אתם מוותרים על הגבולות המולדים של המשחק הזה, לעולם לא תמצאו קצה בתוך חוסר הגבולות. זה כמו לצאת אל האוקיינוס הפתוח על מזרן מתנפח, מתוך הנחה ששם מעבר לאופק מחכה לכם חוף עם כיבוד. לא מחכה שם כיבוד וגם לא חוף. יתרה מכך, הזרמים עלולים לשאת את הגוף על המזרן... ובקרוב המזרן עצמו יצוף ללא הגוף באוקיינוס עוד עשרות שנים.
אינני רוצה לבנות תרחישים מפחידים. ייתכן שיש לכם ליבה חזקה ואתם ייחודיים במטרותיכם. אך במקרה כזה אל תישענו על עצות של אחרים, אלא על העצמי הגבוה שלכם. רק הוא יוביל אתכם לאן שצריך.
כדי להבהיר את הנושא. אמרתי בעבר – ניסיון כזה הוא לעיתים קרובות מועיל כדי ללמוד על "רוחב האוקיינוס". אתם שואלים על התועלת שבשחייה באוקיינוס. כאן אני עונה ש"אפשר להיוולד ימאי, ואז צריך למצוא את הספינה שלך, ולא לקפוץ למים כדי להתחיל לשחות".
