האם זה טוב אם אין יותר חיבור עמוק לאנשים קרובים

❓שאלה:
לי, אמור לי, האם זה סימן טוב שכאילו נעלמו חיבורים עמוקים לאנשים, אפילו לקרובים? זה, בין היתר, עוזר לחוות פחות בכאב, כמו בעבר, הידרדרות ביחסים איתם. אני מבחין אצלי בחוסר מוחלט של רצון להיכנס לקונפליקט, להסביר משהו – אני פשוט מתבונן מהצד במתרחש. גם במערכות יחסים חדשות, כאילו אין את העומק הרגיל, אבל גם אין פחד שזה לא יסתדר, ויש ביטחון מלא שהאדם הזה נחוץ לי בשלב זה של החיים, ואם מחר יידרש אחר – שיהיה כך.
❗️תשובת לי:
אם יש לך תחושה עמוקה של "אנחנו אחד" ואתה כבר לא תלוי בדעתו של מישהו – זה סימן טוב.
אם יש לך "אתה קרוב" ואין "אתה קרוב יותר מהאדם ההוא" – זה סימן טוב.
אם יש לך "כל הכבוד שאתה עושה כמו שבחרת" ואין "אתה רע כי אתה לא עושה כמו שאמרתי" – זה סימן טוב.
אם יש לך "כל ילד ראוי לאושר" ואתה כבר לא מבחין "של מי ההורים של הילד הזה" – זה סימן טוב.
מה זה "סימן טוב" במקרה הזה?
כנראה, זה מה שהופך את הסובבים לחלק ממך, מבלי להבחין במישהו כ"חלק לא-אני".