במסעדת Gianetto הבצק לפיצה תופח בין 12 ל-24 שעות, כדי שהקרוסט יהיה דק, אוורירי ובעל אותה מרקם לעיס וגמיש שפיליפינים מעדיפים. הקמח כאן מקומי, והרטבים והתבלינים מוכנים ממש במטבח, בלי מוצרים מוכנים מראש. כתוצאה מכך המנות שומרות על הבסיס האיטלקי אך מקבלות טעם עדין ומוכר לחיך המקומי.
השף הבכיר והשותפת הבעלים ג'קי איסנאן מסבירה את הבחירה בפשטות: המסעדה מציגה את עצמה כמקום קומפורט איטלקי מודרני, המיועד בדיוק לפיליפינים. היא עוקבת בעצמה אחרי שהפסטה הקרמית עם אליגה — השומן הסמיך של הסרטן — לא תאבד את מרקמה הקטיפתי ואת גוונה הימי, ושהריגטוני עם הנקניק והעגבניות שרי ילוו בסטרקצ'טלה ביתית. ההדגשים האלה לא הופיעו במקרה: חומרי גלם מקומיים מאפשרים להשיג רעננות ומוכרות בעת ובעונה אחת.
העניין של איסנאן במטבח האיטלקי נולד עוד לפני המגפה, במהלך נסיעה לברלין. שם ראתה לראשונה כיצד ב-Vapiano מכינים פסטה ממש מול האורחים, והתהליך החי הזה נחרת בזיכרונה לתמיד. מאוחר יותר, בשנת 2021, בעצת דודתה, סיימה את בית הספר הקולינרי של השף רוב פנגסון והחלה ליישם את הידע שרכשה בפרויקט שלה.
כיום בתפריט של Gianetto מתקיימות זו לצד זו פסטות קלאסיות של עגבנייה ובזיליקום וגם גרסאות נועזות יותר — למשל פיצה עם שישה גבינות וטומלי סרטן, שזכתה בתחרות בבורקאי בשנת 2023. הכלאות כאלה מאפשרות למסעדה להישאר נאמנה לטכניקות איטלקיות, ובמקביל לדבר בשפת הטעמים המקומיים והתוצרת העונתית.
ההתאמה נעשית דרך החלטות קטנות אך חשובות: בחירת הקמח, זמן התפחת הבצק, דגש על תוספות מקומיות טריות. השינויים האלה אינם הורסים את המסורת האיטלקית אלא הופכים אותה לנגישה ורצויה לאורחים פיליפינים, תוך שמירה על מרקם וניחוח מוכרים.
אפשר לטעום את המנות האלה ב-Gianetto — די להזמין את הפסטה הקרמית עם אליגה או את הפיצה עם טומלי הסרטן כדי לחוש כיצד הטכניקה האיטלקית פוגשת חומרי גלם והרגלים פיליפיניים.


