סך הכנסות סרטיו עלה על 6.9 מיליארד דולר. לפניו — רק הטיטאנים.
כריסטופר נולאן — במאי ששמו הפך למילה נרדפת לשובר קופות אינטלקטואלי — ביצע זינוק מרשים נוסף בתעשייה שהוא גורם לה שוב ושוב להסתכל על עצמה מזווית חדשה. על פי הנתונים האחרונים, סך הכנסות סרטיו בקופות חצה את רף ה- 6.9 מיליארד דולר, מה שהעלה רשמית את הבמאי הבריטי ל- מקום שלישי ברשימת הבמאים המכניסים ביותר בכל הזמנים.
הישג זה אינו רק מספר בדוח של אולפן. זוהי הכרה בדרכו הייחודית של נולאן: במאי שהוכיח שהקהל מוכן לשלם עבור רעיונות מורכבים, עלילות לא ליניאריות ושאלות פילוסופיות העטופות בצורה מרהיבה.
מי לפניו? רק אלי הקולנוע
כדי להבין את קנה המידה של הישגו של נולאן, מספיק להביט באלו שנותרו לפניו. ולפניו — רק שני שמות, שכל אחד מהם מהווה תקופה בפני עצמה בתולדות הקולנוע:
- סטיבן ספילברג — הפטריארך של שובר הקופות המודרני, האיש שהעניק לעולם את "מלתעות", "פארק היורה", "רשימת שינדלר" ו"אינדיאנה ג'ונס". סך הכנסותיו עומד על כ- 10.9 מיליארד דולר.
- ג'יימס קמרון — בעל החזון, המהפכן הטכנולוגי ויוצרם של שלושה סרטים, שכל אחד מהם הפך בזמנו למכניס ביותר בהיסטוריה: "טיטאניק" ושני סרטי "אווטאר". לזכותו נרשמו כ- 10.5 מיליארדי דולרים.
בין נולאן לבין צמד הטיטאנים הללו פעורה תהום של כמעט ארבעה מיליארד. אך חשוב לזכור: ספילברג מביים סרטים כבר יותר מחמישים שנה, וקמרון מוציא סרטים לעיתים רחוקות, אך כל אחד מהם הופך לאירוע בקנה מידה עולמי. נולאן, לעומת זאת, הגיע אל המסך הגדול לא מזמן – סרט הבכורה באורך מלא שלו, "פולואינג", יצא בשנת 1998.
התופעה של נולאן: איך הוא עשה זאת
דרכו של נולאן אל פסגת שוברי הקופות היא ייחודית. הוא אינו מביים סרטי המשך רק לשם סרטי המשך (למעט חריגים נדירים), אינו מסתמך על נוסחה ואינו מתפשר עם הקהל. ועם זאת, סרטיו גורפים בעקביות מאות מיליונים ברחבי העולם.
להלן רק כמה מנקודות הציון בקריירה שלו, שהצטברו לסכום מרשים זה:
– "האביר האפל" (2008) – סרט ששינה את התפיסה לגבי סרטי גיבורי-על וגרף יותר ממיליארד דולר.
– "התחלה" (2010) – עלילה מקורית על חלומות בתוך חלומות, שהוכיחה שהצופה מוכן לנרטיב מורכב.
– "בין כוכבים" (2014) – אפוס מדעי-פילוסופי שהפך לקאלט.
– "דנקרק" (2017) – אפוס מלחמתי מינימליסטי ללא קאסט של כוכבים במובן המקובל.
– "טנט" (2020) – מותחן ריגול ניסיוני, שיצא בעיצומה של המגפה.
– "אופנהיימר" (2023) — דרמה ביוגרפית בת שלוש שעות על יוצר פצצת האטום, שגרפה כמעט 975 מיליון דולר והעניקה לנולאן את פרס האוסקר הראשון שלו על הבימוי.
דווקא "אופנהיימר" היה הסרט שדחף את נולאן אל המקום השלישי הנכסף. היצירה, שרבים ראו בה "התאבדות קופתית" — סרט דיאלוגים בן שלוש שעות על פיזיקאי תיאורטי — הפכה לאחד האירועים הקולנועיים המרכזיים של העשור.
מה מבדיל את נולאן מאחרים
הפרדוקס העיקרי של כריסטופר נולאן טמון בכך שהוא נותר במאי אוטר בתוך גוף של שוברי קופות. הוא מביים סרטים לקהל הרחב, אך אינו מפשט אותם. הוא משתמש בכוכבים מהשורה הראשונה, אך מכפיף אותם לחזון שלו. הוא עובד עם תקציבים של 100–200 מיליון דולר, אך מתעקש לצלם בפילם — בעידן שבו התעשייה עברה בהמוניה לצילום דיגיטלי.
סרטיו הם מקרה נדיר שבו ההצלחה המסחרית והשאפתנות האמנותית אינן סותרות זו את זו, אלא מחזקות זו את זו.
האם יצליח להדביק את הפער מהטיטאנים?
המתמטיקה פשוטה: כדי להשיג את ספילברג או את קמרון, נולאן צריך לביים עוד כמה סרטים ברמה של "אופנהיימר" או "האביר האפל". בהתחשב בהספק שלו — בערך סרט אחד בכל שלוש-ארבע שנים — הדבר יארך לפחות עשור.
אך נולאן הוא במאי שאינו אוהב צפיוּת. מי יודע איזה פרויקט הוא מתכנן הבא בתור? ייתכן שדווקא הוא יהיה הסרט שיצמצם את הפער בינו לבין גדולי הבמאים בהיסטוריה.
כריסטופר נולאן נמצא במקום השלישי. אך ככל הנראה, הוא רק החל את דרכו אל הפסגה.
