סך הכנסות הקופות של סרטיו של כריסטופר נולאן חצו את רף 6.9 מיליארד הדולרים. רק ענקי קולנוע בודדים ניצבים לפניו ברשימה היוקרתית הזו.
כריסטופר נולאן, הבמאי ששמו הפך למילה נרדפת לשוברי קופות אינטלקטואליים, רשם הישג מרשים נוסף בתעשייה שהוא מאלץ אותה שוב ושוב לבחון את עצמה מזוויות חדשות. על פי הנתונים העדכניים, סך ההכנסות המצטבר של סרטיו עבר את רף 6.9 מיליארד הדולרים, מה שהציב את הבמאי הבריטי רשמית במקום השלישי ברשימת הבמאים המכניסים ביותר בכל הזמנים.
הישג זה אינו רק מספר יבש בדו"ח אולפנים, אלא הכרה בדרכו הייחודית של נולאן: במאי שהוכיח כי הקהל מוכן לשלם עבור רעיונות מורכבים, עלילות לא ליניאריות ושאלות פילוסופיות העטופות בצורה קולנועית מרהיבה.
כדי להבין את קנה המידה של הישגו של נולאן, מספיק להביט במי שנותרו לפניו. מדובר בשני שמות בלבד, שכל אחד מהם מייצג עידן שלם בהיסטוריה של הקולנוע:
סטיבן ספילברג, הפטריארך של שובר הקופות המודרני, האיש שהעניק לעולם את מלתעות, פארק היורה, רשימת שינדלר ואינדיאנה ג'ונס. סך הכנסותיו נאמד בכ-10.9 מיליארד דולרים.
ג'יימס קמרון, בעל החזון והמהפכן הטכנולוגי, יוצרם של שלושה סרטים שכל אחד מהם הפך בזמנו לסרט המכניס ביותר בהיסטוריה: טיטאניק ושני סרטי אוואטר. הוא צבר כ-10.5 מיליארד דולרים.
בין נולאן לבין צמד הענקים הללו פעור פער של כמעט ארבעה מיליארד דולרים. עם זאת, חשוב לזכור: ספילברג מביים סרטים כבר למעלה מחמישים שנה, וקמרון מוציא סרטים לעיתים רחוקות, אך כל אחד מהם הופך לתופעה עולמית. נולאן, לעומת זאת, נכנס למיינסטרים הקולנועי לא מזמן – סרט הביכורים שלו, Following, יצא בשנת 1998.
דרכו של נולאן אל האולימפוס הקופתי היא ייחודית. הוא אינו יוצר סרטי המשך רק לשם הרווח, אינו מסתמך על נוסחאות שחוקות ואינו מתפשר עם הקהל. ובכל זאת, סרטיו גורפים בעקביות מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם.
להלן כמה מאבני הדרך בקריירה שלו שהובילו לסכום המרשים הזה:
- האביר האפל (2008) – סרט ששינה את תפיסת סרטי גיבורי העל והכניס מעל מיליארד דולרים.
- התחלה (2010) – עלילה מקורית על חלומות בתוך חלומות, שהוכיחה כי הקהל בשל לנרטיב מורכב.
- בין כוכבים (2014) – אפוס מדעי-פילוסופי שהפך לקלאסיקת פולחן.
- דנקרק (2017) – אפוס מלחמתי מינימליסטי ללא צוות כוכבים במובן המסורתי.
- טנט (2020) – מותחן ריגול ניסיוני שיצא בשיא המגפה.
- אופנהיימר (2023) – דרמה ביוגרפית בת שלוש שעות על יוצר פצצת האטום, שהכניסה כמעט 975 מיליון דולרים והעניקה לנולאן את האוסקר הראשון שלו לבימוי.
אופנהיימר הוא זה שדחף את נולאן למקום השלישי הנכסף. הסרט, שרבים ראו בו התאבדות קופתית – דרמה עמוסת דיאלוגים על פיזיקאי תיאורטי – הפך לאחד האירועים הקולנועיים המשמעותיים של העשור.
הפרדוקס המרכזי של כריסטופר נולאן הוא היותו במאי אוטר בגוף של שובר קופות. הוא יוצר סרטים לקהל רחב, אך אינו מפשט אותם. הוא עובד עם כוכבי שורה ראשונה, אך מכפיף אותם לחזונו האמנותי. הוא מנהל תקציבים של 100 עד 200 מיליון דולרים, אך מתעקש לצלם על פילם בעידן שבו התעשייה עברה ברובה לדיגיטל.
סרטיו הם מקרה נדיר שבו הצלחה מסחרית ושאיפה אמנותית אינן סותרות, אלא מחזקות זו את זו.
המתמטיקה פשוטה: כדי להדביק את ספילברג או קמרון, נולאן צריך ליצור עוד כמה סרטים ברמה של אופנהיימר או האביר האפל. בהתחשב בקצב העבודה שלו – סרט אחד בכל שלוש עד ארבע שנים – זה ייקח לפחות עשור.
אך נולאן הוא במאי שאינו אוהב צפיות. מי יודע איזה פרויקט הוא מתכנן הבא? אולי זה יהיה הסרט שיסגור את הפער בינו לבין גדולי הבמאים בהיסטוריה. כריסטופר נולאן נמצא במקום השלישי, אך לפי כל הסימנים, הוא רק התחיל את מסעו אל הפסגה.
