זוכרים שכבר פירקנו את הפרויקט הזה לגורמים כשהוא רק פרץ למסכים? אז, בנקודת הזינוק, "הזוג המושלם" נראתה כדה-קונסטרוקציה בלשית מבטיחה של ערכי המשפחה, שבה החזות המושלמת של האריסטוקרטיה מתפרקת בחיפוש המשטרתי הראשון. כתבנו על האופן שבו מאחורי התפאורה המעודנת והחיוכים המזויפים מסתתרים שלדים שיוצאים מהארונות היישר אל חוף החתונות של ננטקט. (אותו ניתוח ראשון שלנו, מלא תקוות: [https://gaya.one/ru/society/films/skelety-na-plaze-pocemu-ideal-nyj-fasad-aristokratii-rusitsa-pri-pervom-ze-obyske-detektivnaa-dekonstrukcia-semejnyh-cennostej-v-hite-ot-netflix](https://gaya.one/ru/society/films/skelety-na-plaze-pocemu-ideal-nyj-fasad-aristokratii-rusitsa-pri-pervom-ze-obyske-detektivnaa-dekonstrukcia-semejnyh-cennostej-v-hite-ot-netflix)).
אך הזמן הוא השופט המחמיר ביותר. כעת, כשיצאה העונה השנייה וההתלהבות הראשונית שככה, התגבשה לא רק ההערכה שלנו, אלא גם הערכה מציאותית ומפכחת של הצופים. והיא, אבוי, התבררה כהרבה יותר פרוזאית ממה שהבטיחו הכרזות המבריקות.
מה נשאר לנו בשורה התחתונה והנוצצת? פסק הדין של הצופים אינו משתמע לשתי פנים: מאחורי התמונה המסנוורת, הריקודים המהפנטים בפתיח ושמלות הקוטור ללא רבב, מסתתרת עלילה שלעיתים נתקעת בתוך התככים הצמיגיים של עצמה. אף שהצופים העריכו מאוד את המשחק ואת האווירה. העונה השנייה שמה סופית את הנקודות על ה-i: הנוסחה של "גם עשירים בוכים" עובדת רק עד גבול מסוים. במקום שבו בעונה הראשונה עוד הורגשה הסגירות המסקרנת של בלש בסגנון אגתה כריסטי, בעונה השנייה מבצבץ לעיתים קרובות יותר משחק מתמשך של "נחשו איזו שטות ימציאו התסריטאים בסיום".
הציון שלנו? 7.8/10 מבית Gaya. המשחק נהדר, והציון על הפאר והאווירה גבוה. וזו עדיין אטרקציה ויזואלית ללא רבב. ניקול קידמן, כרגיל, מהפנטת בנוכחותה על המסך, והופכת את דמותה מבובת קרח לעצב מורכב ופועם של הסיפור כולו. אך הסדרה מידרדרת לעיתים קרובות יותר למלודרמה צפויה, שבה המניעים של הדמויות משתנים לא מתוך עומק פסיכולוגי, אלא על פי דרישה קרה של צורכי התסריט. הסבב החדש של הסיפור, שהוצג כאנתולוגיה על פי הרומן "שירת הברבור", רק אישר: עולמה של ננטקט יפהפה, אך סודותיו כבר אינם מעוררים את הרטט של פעם, אלא רק זיהוי עייף.
"הזוג המושלם" — היא כבר מזמן לא עוסקת בשאלה מי רצח. היא עוסקת בשאלה למה אנחנו עדיין ממשיכים לצפות בזה, למרות הסדקים הפעורים בחזות המושלמת. אם אתם מוכנים לסלוח על חורים בעלילה למען אסתטיקה ללא רבב, דיאלוגים ארסיים ועיצוב פנים מפואר — הסדרה הזו היא עדיין בשבילכם. אך אם חיכיתם לדה-קונסטרוקציה גאונית, אבוי, השלדים על החוף נותרו רק תפאורה יפה.
