בעוד שבארצות הברית ובאירופה עדיין תופסים מטבעות יציבים כניסוי עבור חובבי טכנולוגיה, באמריקה הלטינית הם כבר הפכו לכלי נפוץ עבור עסקים והעברות כספים. על פי נתונים מאמצע שנת 2026, 71 אחוז מהמוסדות המקומיים משתמשים בהם בדיוק עבור תשלומים חוצי גבולות – הנתון הגבוה ביותר בעולם.
הסיבות להובלה זו הן גלויות לעין ובו בזמן עמוקות יותר. אינפלציה גבוהה, מטבעות לאומיים חלשים והעברות בנקאיות יקרות מאלצים חברות ואנשים לחפש דרכים עוקפות. בברזיל, יותר מ-90 אחוזים מתזרימי הקריפטו כבר מגיעים ממטבעות יציבים, ובארגנטינה – מעל 60 אחוזים. היקף העסקאות במטבעות יציבים באזור בשנת 2025 הגיע ל-324 מיליארדי דולרים, מה שמציג צמיחה של 89 אחוזים.
גם הרגולטורים אינם עומדים במקום. ברזיל הייתה מהראשונות להנהיג חוק בנושא נכסים וירטואליים, בוליביה ביטלה איסור בן עשור על קריפטו, וארגנטינה חייבה בורסות להירשם. צעדים אלו יוצרים קרקע משפטית שעליה בנקים מסורתיים וחברות פינטק מתחילים לשלב באופן פעיל מטבעות יציבים במערכות שלהם.
ההשפעה הבולטת ביותר היא הפחתת עמלות. במסדרון ארצות הברית – מקסיקו, העברות באמצעות מטבעות יציבים כבר עולות פחות מאחוז אחד, בעוד ששירותים מסורתיים גובים 5–7 אחוזים. אילו כל 142 מיליארדי הדולרים שנשלחו מארצות הברית לאמריקה הלטינית בשנת 2025 היו עוברים דרך תשתית כזו, הצרכנים היו חוסכים בין 6.1 ל-8.9 מיליארדי דולרים.
בתי מלון, מסעדות וחברות תיירות מקבלים יותר ויותר מטבעות יציבים ישירות מאורחים זרים. הכסף מגיע באופן מיידי, ללא הפסדים על המרה וללא מתווכים. עבור עסקים קטנים זו אינה רק נוחות, אלא חיסכון ממשי שבעבר היה הולך לבנקים ולמערכות תשלומים.
מאחורי המספרים עומד שינוי עמוק יותר: מטבעות יציבים מאפשרים לעקוף ערוצים פיננסיים מיושנים ומעבירים את השליטה על הכסף משחקנים גדולים למשתמשי קצה ולחברות קטנות. נפחי ה-B2B במטבעות יציבים צמחו פי 30 בשנתיים, ואמריקה הלטינית התגלתה כאחד האזורים הראשונים שבהם כלי זה הפך להמוני.
ככל שהכללים הופכים לשקופים יותר והפרקטיקה מתרחבת, כך ישפיעו המטבעות היציבים יותר על הפיננסים היומיומיים של תושבי האזור – החל משכר ועד חיסכון ותשלומים בינלאומיים.
