באזור מוסקבה המאוכלס בצפיפות, שבו כל קילוואט נחשב, הרשויות מטילות איסור חריף על כריית מטבעות קריפטוגרפיים החל ב-15 באוגוסט 2026 ועד סוף שנת 2032. החלטת הממשלה מספר 936 חוסמת את הגישה לרשתות עבור חוות כרייה ובריכות כרייה במוסקבה, במחוז מוסקבה כולו ובאזורים מסוימים במחוז קורסק. הסיבה לכך היא העומס הגובר על רשתות החשמל, שכבר עתה מחלק את ההספק בין בתים, מפעלים ומרכזי נתונים.
לפי הערכתו של שר האנרגיה של מחוז מוסקבה, סרגיי וורופאנוב, הכרייה כבר צורכת כ-1 ג'יגה-ואט באזור. עד שנת 2032, ההספק הכולל של מרכזי הנתונים עשוי להגיע ל-3.6 ג'יגה-ואט — שהם כמעט 17 אחוזים מעומס השיא של הרשת. הציוד להפקת מטבעות קריפטוגרפיים פועל מסביב לשעון ואינו מאפשר לתשתית פסק זמן, בניגוד לשיאי הצריכה העונתיים של חימום או מיזוג אוויר בקיץ.
רוסיה אינה מוותרת על הכרייה לחלוטין. משנת 2024 קיימת חובת רישום ממשלתית למפעילים, ובאזורים שבהם קיים עודף בייצור חשמל — למשל בסיביר — הפעילות מותרת. האיסור באזור הבירה אינו בגדר מאבק אידיאולוגי במטבעות הקריפטו, אלא חלוקה פרגמטית של משאב במחסור. החשמל הופך כאן למטבע של ממש, והמדינה מחליטה למי להקצות אותו בעדיפות ראשונה.
עבור כורים קטנים ובינוניים, העברת הציוד תגרור הוצאות נוספות על חיבורים חדשים, לוגיסטיקה והשבתת פעילות. שחקנים גדולים, שכבר ממוקמים בסמוך למקורות הייצור, יזכו ביתרון תחרותי. האיסור על השתתפות בבריכות כרייה שולל אפילו מאלו המעוניינים להישאר 'בצללים' את האפשרות להמשיך לעבוד דרך רשתות מבוזרות.
במקביל, מתפתחת הרגולציה על המסחר בנכסים דיגיטליים: הדומה הממלכתית דנה בכללים לעסקאות קמעונאיות, תוך שמירה על האיסור על תשלום במטבעות קריפטוגרפיים בתוך המדינה. המדיניות הופכת למפולחת — המסחר נמצא תחת פיקוח, ואילו התשתית עתירת האנרגיה נתונה למגבלות אזוריות. הדבר מזכיר את הפתגם הישן: 'לא כל הנוצץ זהב הוא' — אלא שכעת הברק של המטבע הדיגיטלי נבחן אל מול חוסנה של מערכת האנרגיה הממשית.
בסופו של דבר, הכרייה ברוסיה הופכת מעסק 'פרוע' לענף מוסדר, המקושר למפת עודפי ההספק. עבור אלו הרואים במטבעות קריפטוגרפיים דרך לשימור ולהגדלת הון, הלקח ברור: המגבלות הפיזיות של התשתית תמיד חשובות יותר מהבטחות וירטואליות לביזור.
