בתחילת נובמבר אישר הבנק המרכזי רשימה של שלוש מטבעות קריפטו הזמינות למשקיעים שאינם מוסמכים החל מ-17 בנובמבר: ביטקוין, את'ר וסטייבלקוין USDT. שאר הנכסים יישארו מחוץ לשוק הרשמי עבור האזרחים הרגילים. לעומת זאת, למשקיעים מוסמכים ייפתח גישה לכלל הנכסים הדיגיטליים ללא תקרות.
רכישות דרך מתווך אחד — ברוקר, מנהל תיקים או צ'יינג' קריפטו — מוגבלות ל-300 אלף רובל בשנה. לפני כל עסקה נדרש לעבור מבחן ולאשר את ההכרות עם הסיכונים. הכללים ייכנסו לתוקף כבר בעוד כמה ימים ויהוו חלק מהמעבר למערכת רגולציה מלאה עד אמצע שנת 2027, אז ייאסרו עסקאות P2P ישירות בין יחידים.
מאחורי ההגנה החיצונית של המשקיעים הקמעונאיים מפני תנודתיות מסתתר אינטרס עמוק יותר של המדינה: להוציא את שוק הקריפטו מהצל ולהפנות את זרימות ההון דרך ערוצים נשלטים. נכסים נזילים עם היסטוריית מחירים בת חמש שנים בפלטפורמות זרות נבחרו לא במקרה — הם ממזערים את הסיכויים לקריסות חדות שעלולות לעורר תלונות המוניות וללחוץ על הרגולטור.
עבור האדם הממוצע משמעות הדבר היא בחירה: או להסתפק בסכום קטן במערכת הרשמית עם כללים שקופים אך נוקשים, או להסתכן מחוצה לה, שם החל מיולי 2027 יצטמצמו משמעותית הדרכים החוקיות. מעמד מוסמך מעניק חופש, אך דורש אישור הכנסות או ניסיון — מחסום שרבים לא יעברו.
השוק מקבל אות: הקריפטו אינו עוד כלי "אפור", אלא נכס מפוקח עם גבולות משלו. אלה שרגילים להחזיק מטבעות בארנקים אישיים ייאלצו לשנות הרגלים הרבה לפני שנת 2027.
בסופו של דבר, הרגולטור אינו אוסר אלא מודד את הגישה, ומשאיר למשקיע הקמעונאי מסדרון צר אך רשמי. ההחלטה אם להיכנס אליו תלויה כעת לא רק באמונה בעליית הביטקוין, אלא גם בנכונות לקבל מסגרת נוקשה שהמדינה רואה בה הגנה סבירה.
