במינסק, ב-28 בספטמבר 2026, בדיון של המועצה המפקחת של פארק הטכנולוגיות הגבוהות בראשות ראש הממשלה אלכסנדר טורצ'ין, התקבלה החלטה לרשום את שני הבנקים הקריפטוגרפיים הראשונים במדינה כתושבי הפארק. מדובר לא רק במחווה בירוקרטית, אלא בניסיון לשלב נכסים דיגיטליים במערכת הפיננסית המסורתית תחת פיקוח המדינה.
צו הנשיא מס' 19, שנחתם בינואר 2026 ונכנס לתוקף ביולי, יצר את הבסיס המשפטי למוסדות כאלה. חצי שנה הוקדשה להכנת התקנות, וכעת שתי חברות — לעת עתה ללא שמות, אך עם ניסיון בשוק הקריפטו — קיבלו מעמד של תושבי הפארק. השלב הבא הוא הסמכה בבנק הלאומי ורישום במרשם מיוחד. רק לאחר מכן הן יוכלו לפעול באופן מלא.
הבנקים הקריפטוגרפיים במודל הבלארוסי משלבים אחסון טוקנים, פעולות בפיאט והעברות של נכסים דיגיטליים תחת קורת גג אחת. זה שונה מבורסות קריפטו רגילות או מבנקים רגילים: כאן הדגש הוא על אינטגרציה ועמידה בכללי מניעת הלבנת הון. עבור האזרחים משמעות הדבר עשויה להיות גישה נוחה יותר לקריפטו דרך ערוצים בנקאיים מוכרים, אך תחת פיקוח ממלכתי.
האינטרסים של הצדדים ברורים. המדינה מקבלת כלי לשליטה בשוק הגדל והכנסות מס פוטנציאליות. החברות מרוויחות מההטבות של הפארק ומהלגיטימיות. ואילו עבור האנשים הרגילים עולה השאלה: האם הם מוכנים להפקיד את חסכונותיהם במבנה היברידי שבו קריפטו פוגש בנק מוכר? האמון ממלא כאן תפקיד מכריע — בלעדיו אפילו הכללים המהודרים ביותר יישארו על הנייר.
תארו לעצמכם משפחה ששומרת חלק מהחסכונות בביטקוין ואת החלק האחר בפיקדון. בפורמט החדש הבנק הקריפטוגרפי יוכל להציע חשבון אחד לשניהם, מה שיפשט את הניהול, אך גם יגביר את התלות ברגולטור. זה מזכיר מים בנהר: אם האפיק צר ונמצא תחת שליטה, הזרימה צפויה, אך גם מוגבלת.
בינתיים ההשקה צפויה במחצית השנייה של 2026, והרבה תלוי במהירות ההסמכה. בלארוס הופכת אפוא לאחת המדינות הראשונות שבהן בנקים קריפטוגרפיים מקבלים מעמד רשמי, ולא נשארים באזור האפור.
הניסוי הזה מראה שגם בתנאים של רגולציה מחמירה קריפטו יכול למצוא מקום במערכת הפיננסית — השאלה היא רק עד כמה נוח יהיה בכך לאדם הרגיל.
