בעולם החתולים קיימים חוקים שנכפים לא על ידי אופנה, אלא על ידי היסטוריה וגנטיקה. אחד החוקים הנוקשים ביותר נוגע למיין-קון. למרות שפע התמונות ברשתות החברתיות, "מיין-קון קולור-פוינט" הוא אוקסימורון, סתירה ביולוגית.
המיין-קון התפתח באקלים הקשה של מדינת מיין. הצבעים הקלאסיים שלו הם טאבי "פראי", סולידים וגוונים מעושנים שעזרו להישרדות. צבע קולור-פוינט הוא צורה של לבקנות חלקית, הרגישה לטמפרטורה. הוא הגיע מאזורים חמים באסיה ומעולם לא היה חלק מהקוד הגנטי של חתולי היער של צפון אמריקה.
מדוע אנו רואים לפעמים חתולים כאלה? לרוב זו תוצאה של עבודת "חוות" מסחריות שמצליבות קונים עם נבסקי מסכות או גזעי פוינט אחרים כדי להשיג מראה מרשים.
חישבו: אם נתחיל להוסיף לגזע גנים של מינים אחרים למען מראה "מלכותי", האם המיין-קון יישאר מיין-קון? הקון האמיתי יקר ערך בזכות מבטו העז, "קופסת" הפנים והציציות, ולא בזכות כפות מנוגדות. יתר על כן, גן הקולור-פוינט קשור קשר בל יינתק לעיניים כחולות. במיין-קון גזעי, עיניים כחולות מותרות רק בצבע לבן מלא או באחוז גבוה של כתמים לבנים (ואן/ארלקין). במקרים אחרים, זהו סימן בטוח שלפניכם בן תערובת מקסים, אך לא הענק האגדי ממיין.
ההשכלה של חובב חתולים מתחילה היכן שהשיווק מסתיים. הידע בתקנים עוזר לשמר את הייחודיות של גזעים שנוצרו במשך עשורים.
