❓שאלה:
ומה בסופו של דבר? אם אכן יש כזה). נניח, לאחר איזו מספר בלתי־יתואר של שנים, כשכל ה"לא־מבינים" יעברו את השיעורים שלהם, יהפכו ל-5D ויחושו את אחדותם עם אני־הווה, עם המקור, מה עוד יישאר להרגיש? או שרק יישאר "לשכב באמבטיה בקצף" ו"ללטף חתול"? הכול כאן יאבד את משמעותו או מה?
❗️תשובה lee:
סוף כלשהו אינו ליניארי, אלא רב־ממדי. כלומר, בו למושג הזמן ולמספר השנים אין המשמעות שלנו. הזמן מציין רק את מאפייני סידורם של האירועים זה ביחס לזה, ולא תנועה אל משהו בלתי־ידוע לפנינו. הוא כבר ידוע.
המשמעות כאן פרדוקסלית. היא בכך "להוסיף בהירות", לשפר את הדיוק, לחוש ביתר עוצמה, לחזק את פירוט הפרטים. וזה אומר שהסוף וההתחלה נמצאים באותו מקום. משתנה רק איכות התוכן. היא משתפרת עד אין־סוף.
לכן הסוף אינו מתרחש באירועים, הוא מתרחש בהחלטתו של המשתתף לעזוב את מעגלי החזרה האלה של שיפור האיכות. כך קורה עם הכול ותמיד. בהקשר של שאלתכם ניתן להעביר זאת כך, שכל נשמה, לאחר ששיחקה דיה בעולם הזה, עוזבת אותו כדי להתחיל לממש את הניסיון שנרכש כאן בעולם אחר.
האם יש סוף למעבר, כשכולם יהיו מודעים?
מחבר: lee author
54 צפיות
מקורות
Сайт автора lee
Lee I.A.
תגובות
קראו כתבות נוספות בנושא זה:
What if the basic feeling of being conscious doesn't start in the wrinkly outer brain at all? Marshall Devor and Mark Baron of Hebrew University argue it starts in the brainstem, and their clue is pain. Heavy damage to the cortex can wreck vision or hearing, yet pain usually
מצאתם טעות או אי-דיוק?הערותיכם ייבחנו בהקדם האפשרי.