מערכת האנרגיה העולמית נמצאת ב"נקודת מפנה" היסטורית הודות לפריצת דרך חסרת תקדים בתחום האנרגיה ה"ירוקה". כך עולה מנתוני סקירה חדשה של מערכות אנרגיה עולמיות, שפורסמה על ידי מכון האנרגיה (Energy Institute). על פי הדו"ח, בשנת 2025 צריכת החשמל העולמית עלתה ב-3%, וגידול זה כוסה לראשונה בהיסטוריה במלואו על ידי מקורות אנרגיה מתחדשים.
צמיחה שיא בייצור ובאגירה של אנרגיה "ירוקה"
הסקירה מדגישה את ההרחבה המהירה של אנרגיה נקייה. היקף ייצור האנרגיה הסולארית העולמי גדל עד שנת 2025 ב-30%, מה שהפך אותו למגזר הצומח ביותר בשוק. גורם מפתח שאפשר לשלב היקפים כאלה של ייצור לא יציב ברשתות היה הגידול הנפיץ בקיבולת סוללות האגירה, שגדלה ב-66%.
סין והודו: הקטרים של המעבר האנרגטי
כמו בשנים קודמות, סין נותרה המובילה הבלתי מעורערת של הטרנספורמציה. המדינה הכניסה לפעולה יותר מתקני אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית מאשר כל שאר העולם גם יחד. ראוי לציין כי על רקע תנופה זו, ייצור החשמל בתחנות כוח פחמיות בסין החל לרדת, מה שמעיד על החלפה ממשית של דלקים מאובנים.
גם הודו מפגינה גיוון מוצלח. במדינה נרשמה ירידה בייצור החשמל בתחנות כוח פחמיות, נפט וגז, בעוד שהייצור ממקורות מתחדשים גדל בכמעט 24%.
הפרדוקס האמריקאי: עלייה בפליטות על רקע המגמה העולמית
למרות ההתקדמות העולמית, הדו"ח חושף הבדלים אזוריים מדאיגים המעכבים את ההפחתה הכוללת של טביעת הרגל הפחמנית. דאגה רצינית בקרב מומחים מעורר המצב בארה"ב, שם נרשמה עלייה בשריפת פחם ובהפקת נפט.
על פי נתוני המכון, פליטות גזי החממה באמריקה גדלו פי ארבעה מהר יותר מאשר בסין. ארה"ב היא זו שהפכה לגורם העיקרי לעלייה בפליטות ה-CO₂ העולמיות, אשר גדלו בכל רחבי כדור הארץ ב-1.1%. חוסר איזון זה מדגים כי התקדמות טכנולוגית באזורים מסוימים עלולה להתבטל על ידי נסיגה באחרים.
הערכת מומחים: הטכנולוגיות מוכנות, נדרש רצון פוליטי
"אנחנו עדים לקצב מעודד של החלפת דלקים מאובנים באנרגיה, אולם הפליטות העולמיות ממשיכות לעלות", הצהיר ד"ר ניק וייט, מנכ"ל מכון האנרגיה. "מסקנות אלו מדגישות את הצורך הדחוף בהאצת שיפור יעילות האנרגיה, חשמול רחב היקף והגדלת השקעות בטכנולוגיות נקיות".
מסקנות
ההגעה ל"נקודת מפנה" פירושה שהבסיס הטכנולוגי והכלכלי לנטישת דלקים מאובנים כבר נוצר: מקורות מתחדשים ואגירת אנרגיה מסוגלים לכסות את כל הגידול בביקוש העולמי. עם זאת, כפי שמראים הנתונים, ללא מאמצים עולמיים מתואמים ונטישת הגדלת הפקת הפחמימנים במדינות מסוימות, יעדי האקלים יישארו תחת איום. עתיד המעבר האנרגטי תלוי כעת לא כל כך בזמינות הטכנולוגיות ה"ירוקות", אלא ברצון הפוליטי להטמיע אותן בכל מקום.
המאמר הוכן על בסיס נתוני הסקירה העדכנית של מכון האנרגיה (Energy Institute Statistical Review of World Energy), המשקפת את המגמות בשוק האנרגיה העולמי.
