חשבנו הרבה אם בכלל לכתוב סקירה על "הזריחה האחרונה" (The Last Sunrise).
ואז החלטנו: למה לא?
כן, זו בעיקר מלודרמה לנוער. כן, במקומות מסוימים היא די נאיבית. כן, לגבי ההיגיון של חלק מהמעשים של הדמויות עולות שאלות.
אבל הסרט נעים מאוד לצפייה.
ים, שמש, אנשים יפים, פנים מפוארים, תלבושות, קצת ארוטיקה ותחושה של קיץ יקר אינסופי.
ולפעמים בשביל קולנוע ערב טוב זה מספיק בהחלט.
הבכורה העולמית של "הזריחה האחרונה" התקיימה ב-26 באוגוסט 2026 ב-Prime Video. הסרט מבוסס על הרומן באותו שם מאת אנה טוד — מחברת הסדרה המפורסמת "אחרי".
במאית צעירה וקולנוע יפה מאוד
הבמאית הייתה קרלסון יאנג.
וזו בחירה מעניינת.
יאנג עצמה החלה כשחקנית: רבים אולי זוכרים אותה מהסדרה «צעקה», ומעריצי «אמילי בפריז» — מתפקיד ברוקלין קלארק בעונה הראשונה. מאוחר יותר היא עברה בהדרגה לבימוי ובין היתר ביימה את הקומדיה הרומנטית «Upgraded».
ב"הזריחה האחרונה" מורגשת היטב תשומת הלב שלה דווקא לתמונה ולאווירה.
הסרט צולם במיורקה, והאי כאן הופך למעשה לגיבור ראשי נוסף.
הים התכול, מפרצים, רחובות אירופיים עתיקים, וילות, סירות, בתי אבן — מבחינה ויזואלית זה כמעט פרסומת של שעתיים לקיץ ים-תיכוני מושלם. חלק מהצילומים התקיימו גם במינורקה. (Decider)
ויש להודות: הכל אכן נראה נפלא.
גם השחקנים נבחרו לפי חוקי הז'אנר
בתפקידים הראשיים — מאיה רפיקו ו פרננדו לינדס.
שניהם יפים מאוד, שניהם משתלבים מצוין באסתטיקה של הסרט, ויש כימיה ביניהם.
ולסיפור כזה, זה כנראה הכי חשוב.
היוצרים לא מסתירים כלל איזה סרט הם מצלמים.
יש כאן רומנטיקה.
יש אירוטיקה.
יש תלבושות יקרות.
יש יאכטות, ים, שקיעות ותחושת יוקרה ושפע כמעט בכל פריים שני.
כלומר, כל הסט הקלאסי של מלודרמת נוער קיצית נוכח כאן — ומוגש יפה מאוד.
וכן — אווה לונגוריה
בנוסף, לסרט יש בונוס נפלא.
היא מגלמת את אמה של הגיבורה הראשית ומוסיפה מיד לסרט קצת ברק הוליוודי בוגר.
ההופעה של לונגוריה תמיד נעימה — ועל רקע מיורקה, פנים יוקרתיים ותלבושות יקרות, היא נראית כאילו פשוט נולדה לסרט הזה.
בקאסט השחקנים הופיעו גם אנדרס ולנקוסו, קלואי סוויטלאו, סברינה ברטלט וסטפני מרטיני.
פסק הדין: יופי דורש קורבנות (וסליחה על חורי עלילה)
כן, נהיה כנים: במקומות מסוימים העלילה עשויה להיראות לא הגיונית, ומעשי הגיבורים — נאיביים. אבל בואו נראה את האמת בעיניים: זו מלודרמת נוער. אנחנו לא צופים בה בשביל היגיון חיים מושלם, אלא בשביל מצב רוח, יופי, צמרמורות ותחושת בריזה קיצית. לז'אנר שלה, זה פרויקט חזק, מסוגנן ומרתק שמצליח היטב במשימה המרכזית שלו — להעניק רגשות.
יפה — והסרט לא מתבייש בכך כלל
"השחר האחרון" בכלל לא מנסה להיות עמוק יותר ממה שהוא.
ואולי, דווקא בגלל זה, זה עובד.
זה סיפור שמכוון בעיקר לרגש ולהנאה ויזואלית.
שחקנים יפים. ים יפה. בתים יפים. מכוניות יפות. שמלות יפות. מערכות יחסים יפות.
אפילו הבעיות כאן נראות אסתטיות.
לפעמים רוצים בדיוק קולנוע כזה — לא לנתח כל סצנה, אלא פשוט לכמה שעות להיכנס לעולם שבו השמש זורחת קצת יותר בהיר, הים קצת יותר כחול, והחיים נראים הרבה יותר יקרים מדפי הבנק שלנו.
ובמובן הזה, "השחר האחרון" ממלא את תפקידו בצורה מושלמת.
⭐ דירוג Gaya — 7,0/10
כן, לפעמים לא הגיוני.
כן, לפעמים מתוק מדי.
אבל עבור מלודרמת נוער זה קולנוע ראוי בהחלט.
יפה, חושני, קליל, עם נופים נפלאים של מיורקה, שחקנים חביבים ואווה לונגוריה כבונוס נוסף.
בחירה מושלמת לצפייה ערבית, כשבא לך לכבות את הראש, ליהנות מפנים יפות, נופים מפוארים ופשוט להרשות לעצמך קצת רומנטיקה.
הסרט אורך רק בערך 1 שעות 46 דקות והוא די קליל לצפייה.
7.0 מ-Gaya — בהחלט ראוי.
