נתחיל בעלילת הסדרה:
דייוויד בארוז (סם וורת'ינגטון) הוא פרופסור לשעבר למשפטים, המרצה מאסר עולם על רצח בנו שלו, מת'יו. מזה חמש שנים הוא חי בגיהינום, לאחר שהשלים עם האובדן. אך יום אחד גיסתו לשעבר, העיתונאית רייצ'ל מילס (בריט לאוור), מביאה בשורה מרעישה: תצלום שבו נראה מת'יו כשהוא בחיים.
הרגע הזה הופך לניצוץ שמצית בדייוויד מטרה חדשה: לברוח מהכלא, לטהר את שמו ולמצוא את בנו בכל מחיר.
הסדרה מאזנת במיומנות בין האווירה הקודרת של דרמת כלא לבין אקשן דינמי של מרדף, ושומרת על המתח עד לסיום ממש.
״הסיפור הזה מתחיל במקום אפל מאוד. רציתי למצוא דרך לספר אותו כך שיהיו בו אור, תקווה ואופטימיות״, אומר מחבר הרומן המקורי הרלן קובן.
צוות שחקנים עטור כוכבים: הוליווד במיטבה.
סם וורת'ינגטון — דייוויד בארוז
כוכב ״אוואטר״ ו״הסרבן״ מפגין משחק עוצמתי ומאופק. דייוויד שלו הוא אדם מרוסק מצער, אך לא שבור. ״סם מביא את אותם עומק ורגש מבוקר שהדמות הזו זקוקה להם״, מציין קובן.
מיילו ונטימיליה — היידן פיין
מעריצי ״החיים עצמם״ יזהו את השחקן בתפקיד פילנתרופ עשיר ובן זוגה לשעבר של רייצ'ל. ונטימיליה משתלב בצורה מושלמת בדמותו של אדם המוכן לסכן הכל למען אלו שהוא אוהב.
בריט לאוור — רייצ'ל מילס
זוכת פרס האמי על ״ניתוק״ (Severance) מגלמת עיתונאית נחושה, שהאינטואיציה והעקשנות שלה הופכות למנוע של החקירה. ״רייצ'ל מעולם לא האמינה באשמתו של דייוויד. הסקרנות שלה היא זו שמתניעה את הסיפור כולו״, משתפת לאוור.
עוד בסדרה:
- ג'ונתן טאקר — אדם מקנזי, חברו הטוב ביותר של דייוויד וסמל משטרה, הקרוע בין חובתו לבין נאמנותו;
- צ'י מקברייד — מקס ויליאמס, סוכן FBI מנוסה;
- לוגן בראונינג — שרה גריר, שותפתו של מקס ביחידה לחיפוש נמלטים;
- ארין ריצ'רדס — שריל דריזון, גרושתו של דייוויד, שעדיין אבלה על אובדן בנה;
- מדלן סטו ו- קלנסי בראון — בתפקידי משנה עם סודות אפלים
פסקול: מוזיקה כדמות
אחד הצדדים החזקים ביותר בסדרה הוא הפסקול המסוגנן והאווירתי. המלחינים דני בנסי וסונדר ג'וריאנס יצרו צליל מתוח, אלקטרוני-תזמורתי, המעביר בצורה מושלמת את החרדה והנחישות של הגיבור הראשי
תשומת לב מיוחדת ראוי להקדיש למבחר השירים המורשים:
- Nine Inch Nails — "Something I Can Never Have" (פרק 4): יצירה אפלה ומהפנטת מתוך אלבום הבכורה Pretty Hate Machine (1989) נשמעת בסצנת מפתח, ומדגישה את הכאב הפנימי של הדמויות
- Deftones — "Change (In the House of Flies)" (סיום פרק 2): רוק אלטרנטיבי המעצים את הדרמה של הרגע.
- The Rolling Stones, ברוס ספרינגסטין, בק, מייקל קיוואנוקה — קלאסיקה ומוזיקה עכשווית, היוצרות ניגודיות בין העבר להווה
המוזיקה ב'אני אמצא אותך' אינה רק רקע, אלא כלי עלילתי שלם המעצים את ההשפעה הרגשית של כל סצנה.
למה כדאי לצפות?
עלילה דינמית — כל פרק מסתיים בקליף-האנגר, שמאלץ את הצופה להפעיל מיד את הפרק הבא.
משחק עוצמתי — וורת'ינגטון ולואוור יוצרים כימיה שמעניין לצפות בה.
האווירה של הרלן קובן — תככים סבוכים, תפניות בלתי צפויות ודילמות מוסריות בסגנונו המובהק של הסופר.
סגנון ויזואלי — עבודת הצילום והעריכה יוצרת תחושה של מותחן מורט עצבים.
פסקול — הפסקול משרת את 100%, החל מאינדי-רוק ועד אלקטרוניקה.
"זו סדרה קשוחה, אך דינמית ומרתקת מאוד. המוזיקה היא תענוג בפני עצמו: Nine Inch Nails, Deftones, ספרינגסטין — כל שיר נמצא במקומו", מציינים צופים ומבקרים.
ביקורות ודירוגים
- Rotten Tomatoes: 65% דירוג חיובי (על בסיס 23 ביקורות), ציון ממוצע 6.3/10
- Metacritic: 55/100 — «ביקורות מעורבות או ממוצעות»המבקרים משבחים את המשחק ואת קצב העלילה, אך חלקם מציינים את העובדה שתפניות מסוימות הן צפויות, כפי שמאפיין את העיבודים של קובן. עם זאת, עבור חובבי הז'אנר, 'אני אמצא אותך' היא סדרה שחובה לצפות בה.
- GAYA.one: 6.5/10 — על המשחק ועל הליווי המוזיקלי
'אני אמצא אותך' היא מיני-סדרה מותחת וטעונה רגשית, ששומרת על מתח מהדקה הראשונה ועד האחרונה. סם וורת'ינגטון בתפקיד הראשי מוכיח שהוא מסוגל לשאת על כתפיו דרמה מורכבת, וצוות השחקנים עתיר הכוכבים תומך בו ברמה הגבוהה ביותר.
אם אתם אוהבים מותחנים עם אלמנטים בלשיים, דמויות עמוקות ופסקול מסוגנן — הסדרה הזו היא בשבילכם.
צפו ב'אני אמצא אותך' בבלעדיות ב-Netflix.
נ.ב. המוזיקה של Nine Inch Nails בסדרה היא השיר 'Something I Can Never Have' מהאלבום Pretty Hate Machine. זוהי יצירה מלנכולית המשתלבת באופן מושלם באווירת הסדרה. אם אהבתם את השיר הזה — כדאי לכם להאזין לכל אלבום הבכורה של NIN: זוהי קלאסיקת אינדסטריאל-רוק משנות ה-90.
