באמצע מאי 2026 קיבל תהליך חקירת התופעות האנומליות הבלתי מזוהות (UAP) תנופה חדשה בזירה הבינלאומית. בעקבות פרסום המקבץ הגדול הראשון של חומרים על ידי הפנטגון (כ-160–162 קבצים, כולל סרטוני וידאו ודוחות) ו- תגובתם המהירה של שלטונות יפן, קיבלה צרפת את המקל.
"Œil de Sauron, soucoupes volantes, orbes orange… Pourquoi le Pentagone publie-t-il des documents classifiés sur les #ovnis, et que disent-ils ?" On fera le point au colloque #PAN que j'organiserai à l'Assemblée le 29/6 avec mon collègue Pierre Henriet. 😎franceinfo.fr/monde/usa/il-d…
בין החומרים האמריקאיים, עוררו עניין מיוחד שני מקרים מאזור פיקוד הודו-פסיפיק של ארצות הברית. DOW-UAP-PR47 (ב-2023) — סרטון אינפרה-אדום באורך של כמעט שתי דקות, שבו תועדו שלושה אזורי ניגודיות בסמוך ליפן. ו- DOW-UAP-PR46 (ב-2024) — סרטון קצר בן תשע שניות מאזור ים סין המזרחי, שבו נראה עצם בעל צורה סגלגלה, דמוית כדור פוטבול, עם בליטות אופייניות, כשהוא נע בצורה בלתי רגילה.
ב-11 במאי אישר מזכיר הממשלה הראשי של יפן, מינורו קיהארה, כי הממשלה מנתחת את החומרים הללו בקפידה בתיאום עם ארצות הברית. טוקיו הדגישה את הניטור היומיומי של תקריות דומות ואת האפשרות לחשיפה הדרגתית של נתונים משלה, תוך התחשבות בביטחון הלאומי.16
כעת הצטרפה צרפת לתהליך. חבר האספה הלאומית ארנו סן-מרטן, חבר בוועדת הביטחון, הכריז על קיום הכינוס הפרלמנטרי הראשון בנושא PAN (המקבילה הצרפתית ל-UAP) ב-29 ביוני. האירוע יפגיש חברי פרלמנט, נציגים של CNES (סוכנות החלל הלאומית) ושל GEIPAN — גוף העוסק מזה זמן רב בחקר תופעות אווירונאוטיות וחלליות. הנושא שהוכרז הוא "תופעות מעבר לדמיון", והעילה לכך הייתה דווקא הפרסום האחרון של הפנטגון.
עיתונאי החקירות הידוע רוס קולטהארט ומשקיפים אחרים ציינו זאת כצעד חשוב: לאחר ההצהרות המאופקות של יפן, אירופה עוברת לדיון פרלמנטרי פתוח. סן-מרטן כבר הביע בעבר כוונה "לפתוח מחדש את התיקים" בנושא PAN, למרות סירובים קודמים של ועדות מדעיות.
האירועים מתפתחים ברצף ברור. תחילה, ארצות הברית מתחילה בחשיפה הדרגתית של ארכיונים בהנחיה ישירה של הנשיא. יפן, שהתמודדה עם תקריות מול חופיה, מאשרת בפומבי את הניתוח ואת הנכונות לחילופי מידע. צרפת, המחזיקה באחת הגישות המערכתיות ביותר לנושא מבין מדינות אירופה, מעלה את הסוגיה לרמת האספה הלאומית.
עבור הקהל הרחב, הדבר נראה כתחילתה של תגובת שרשרת. אף אחת מהמדינות אינה יוצאת בינתיים בהצהרות סנסציוניות על "מגע" או על טכנולוגיות חוץ-ארציות. מדובר במחקר רציני, אם כי זהיר, של עצמים שלא ניתן להסבירם באופן מהימן באמצעות טכנולוגיות מוכרות, תופעות טבע או פעולות של מדינות אחרות.
דינמיקה זו מעניינת משום שהיא נוגעת בבת אחת בכמה מעצמות מפותחות טכנולוגית בעלות מערכות מעקב עוצמתיות. כל צעד חדש מפחית את הסטיגמה סביב הנושא וממריץ את הדיאלוג הבינלאומי. מוקדם עדיין לדבר על פריצת דרך גלובלית, אך רצף האירועים — מוושינגטון דרך טוקיו ועד פריז — יוצר תחושה שהתהליך צובר תאוצה.
החודשים הבאים, ובמיוחד הכינוס הצרפתי בסוף יוני, יראו עד כמה רחוק מוכנות המדינות השונות ללכת בפרסום הנתונים שלהן ובחיפוש משותף אחר תשובות.
