בשלהי יולי 2026 נקט ממשל טראמפ צעד משמעותי לקידום השקיפות במערכת בריאות הציבור. משרד הבריאות ושירותי האנוש (HHS), בהנהגת רוברט פ. קנדי ג'וניור, העביר לסנאטורים ראנד פול ורון ג'ונסון חבילת מסמכים המכונה "יומני פאוצ'י". רישומים אלה, שנכתבו במחשבים ממשלתיים בתקופת המגפה, שייכים על פי חוק לעם האמריקאי וכעת הם פתוחים לבחינה ציבורית מקיפה.
האירועים בוושינגטון התפתחו במהירות. מוקדם יותר באותו שבוע פרסם HHS חומרים שחשפו ניגוד חריף בין רשימותיו הפרטיות של ד"ר אנתוני פאוצ'י לבין הצהרותיו הרשמיות לתקשורת. בסרטוני הווידאו שלו ובראיונות רבים הדגיש קנדי כי המסמכים מעידים על פער בין הרטוריקה הרשמית לבין הנושאים שנדונו בפורומים סגורים. כדוגמה מובא המצב בשלהי ינואר 2020 – ובפרט ב-30 בינואר, כאשר המשבר רק החל לצבור תאוצה. בעוד שבפומבי ניתנו הערכות בטוחות למדי, הרישומים הפנימיים שיקפו אווירה של אי-ודאות וספקות כבדים בקרב המומחים.
חברת הקונגרס אנה פאולינה לונה הוסיפה נדבכים נוספים לפרשה זו. היא הפנתה את תשומת הלב לסיפורו האישי של ד"ר פאוצ'י: לאחר שהתחסן מול מצלמות הטלוויזיה והפך לסמל לאומי לבטיחות התכשיר, כעבור חמישה חודשים התפתח אצלו תסחיף ריאתי. לטענת לונה, אירוע רפואי זה לא נחשף לציבור במועד. בעוד מיליוני אמריקאים נשמעו להנחיות נוקשות וחוו את לחצי המערכת, האדריכל המרכזי של מדיניות המגפה נהנה, לדברי המבקרים, מגישה לטיפול מועדף, שכלל שימוש בנוגדי קרישה.
פרסום החומרים הללו הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של הממשל החדש. בשידור הדגיש קנדי את הצורך במעבר ממשטר של סודיות לשקיפות מלאה, ומצייתנות לתכתיבים אידיאולוגיים ליישום פרקטיקות המבוססות אך ורק על ראיות. לדעתו, המגפה חשפה כשלים מערכתיים בתפקודם של מוסדות הבריאות, שבאו לידי ביטוי בהנחיות סותרות בנוגע לחובת עטיית מסכות, ריחוק חברתי, מנגנוני העברת הנגיף ותפקידה של החסינות הטבעית.
בפרשת "יומני פאוצ'י" לא מדובר רק בשערורייה פוליטית מקומית. היא משקפת משבר אמון עמוק שהתגבש בחברה לאורך כל שנות המאבק בנגיף. מיליוני אזרחים עברו הגבלות קשות, ספגו הפסדים כלכליים וחיו במצב של חרדה מתמדת. כיום, כשהמסמכים הללו הופכים לנחלת הכלל, ניתנת לציבור ההזדמנות להבין לעומק מה בדיוק התרחש במסדרונות השלטון. הזמן יגיד אם ייפתחו חקירות חדשות ויוסקו המסקנות המתאימות, אך כיוון ההתפתחות כבר השתנה: העדיפות ניתנת כעת לעובדות, ולא למבנים פוליטיים נוחים.
המתרחש משמש תזכורת נוקבת לחשיבות השמירה על ערנות אזרחית ולדרישת שקיפות ממקבלי ההחלטות, המשפיעות על בריאותם של מיליוני בני אדם. אף שהשלב החריף של המגפה כבר מאחורינו, נראה כי לקחיה רק מתחילים להיטמע באמת, ומאלצים אותנו לבחון מחדש את שיטות הממשל במצבי משבר.
