בעולם החומרים הקוונטיים, מעט תרכובות עוררו מחלוקת כה רבה כמו מתכת הקגומה CsV3Sb5. גביש שכבות זה, עם אטומי ונדיום על סריג של משולשים, יוצר גל צפיפות מטען בעת קירור ל-94 קלווין, וב-2.5–3 קלווין עובר למצב של מוליכות-על. שנות ניסויים הניבו תוצאות סותרות: חלק מהמדידות הצביעו על מוליכות-על רגילה עם פער אנרגיה פתוח לחלוטין, ואחרות — על צמתים שבהם הפער נעלם.
חוקרים מאוניברסיטת אוקיאמה, בראשות פרופסור-משנה שינג'י קווסאקי והפרופסור גואו-צ'ינג ג'נג, הפעילו מתיחה חד-צירית על גבישי CsV3Sb5. בעזרת תא פיזואלקטרי הם מתחו את הדגימה לאורך כיוון אחד ובמקביל מדדו את תכונותיה בשיטת תהודה קוודרופולרית גרעינית. התוצאות, שפורסמו ב-Physical Review Letters, הראו שלחומר יש לא מצב מוליכות-על אחד, אלא שני מצבים הקרובים זה לזה באנרגיה.
בעת מתיחה של 0.9 אחוזים, טמפרטורת המעבר למצב מוליכות-על עלתה מ-3.0 ל-3.6 קלווין. עם זאת, גל צפיפות המטען נותר כמעט ללא שינוי. בשונה מלחץ הידרוסטטי, המשפיע על שתי התופעות בו-זמנית, מתיחה חד-צירית מאפשרת לשלוט במוליכות-העל באופן בלתי תלוי.
תחת מתיחה מרבית, החומר הפגין שני מעברים מובחנים. הראשון, ב-3.6 קלווין, התאים למצב צמתי (לא-קונבנציונלי), והשני — ב-3.0 קלווין — למצב נטול צמתים (רגיל יותר). חלקו של הרכיב הצמתי גדל מ-10 ל-26 אחוזים. כך, המתיחה לא רק מעלה את הטמפרטורה, אלא גם מזיזה את האיזון בין שני ערוצי ההזדווגות.
תהודה קוודרופולרית גרעינית אפשרה להציץ אל הרמה האטומית ולהבחין בין המצבים הללו לפי הסביבה האלקטרונית המקומית. נתונים סותרים מקודם של קבוצות שונות זוכים כעת להסבר: שני המצבים מתקיימים זה לצד זה כמעט בניוון, ושיטות שונות שקלו אותם באופן שונה.
התגלית הופכת את CsV3Sb5 ממקור לבלבול למערכת מודל נוחה. כעת יכולים המדענים לחקור בנפרד כל ערוץ הזדווגות, באמצעות עיוות הסריג. גישה כזו עשויה להפוך לכלי כללי להפרדה בין מוליכות-על לבין סדרים מתחרים במוליכי-על בלתי שגרתיים אחרים.
אף שטמפרטורת המעבר ב-CsV3Sb5 נמוכה עדיין מכדי לאפשר יישום מעשי, ההבנה של מנגנוני התחרות בין שני המצבים מקרבת אותנו ליצירת חומרים עם טמפרטורת מוליכות-על גבוהה יותר. מתיחת הגביש פותחת דרך חדשה לשליטה בתכונות קוונטיות.
