מחקר חדש הראה: קרחונים אנטארקטיים שונים משפיעים בצורה שונה על זרימת המים, על הזנת מערכות אקולוגיות ועל מאזן הפחמן של האוקיינוס הדרומי. זה משנה את התפיסה לגבי תפקיד הקרחונים – הם לא רק נמסים, אלא משתתפים באופן פעיל בשינוי הביוכימיה של האוקיינוס.
מדענים חקרו שני קרחוני ענק – A23a ו-A76a – וגילו שהשפעתם על האוקיינוס הייתה שונה מהותית.
קרחונים יכולים "לדשן" את האוקיינוס
כאשר קרחון ענק נמס, הוא משחרר:
- ברזל
- חנקן
- זרחן
- צורן
יסודות אלה מעודדים צמיחה של פיטופלנקטון – אורגניזמים מיקרוסקופיים הנמצאים בבסיס שרשרת המזון הימית כולה.
פיטופלנקטון:
- מאכיל דגים
- תומך בלווייתנים ובעופות
- סופח פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה
כך קרחונים יכולים להגביר את היצרנות הביולוגית של האוקיינוס.
אבל לא כל הקרחונים פועלים באותו אופן
המחקר הראה תוצאה בלתי צפויה: אחד הקרחונים גרם לפריחה חזקה של פיטופלנקטון, והשני כמעט לא השפיע באופן ניכר.
משמעות הדבר: כל קרחון פועל כמערכת אקלים נפרדת עם היסטוריית תנועה והרכב כימי משלו.
קרחונים גורמים לזרמים אנכיים באוקיינוס
המסה של ענקי הקרח גורמת לעליית מים עמוקים – תהליך הנקרא אפוולינג.
הוא מביא אל פני השטח חומרים מזינים נוספים: ברזל, חנקן, זרחן
ומחזק את צמיחת החיים הימיים.
כך קרחונים משפיעים לא רק על המערכת האקולוגית המקומית סביבם, אלא גם על אזורים נרחבים יותר של האוקיינוס.
קרחונים משתתפים בוויסות מאזן הפחמן של כדור הארץ
הפיטופלנקטון שנוצר סביב קרחונים סופח CO₂ מהאטמוספרה.
לפי הערכות מחקרים של האוקיינוס הדרומי:
קרחונים יכולים לספק עד 10–20% מזרימת הפחמן של האזור באמצעות עידוד יצרנות ביולוגית. זה הופך אותם למרכיב חשוב במערכת האקלים של כדור הארץ.
קרחונים משפיעים אפילו על זרימת האוקיינוס
מים מתוקים נמסים משנים את מבנה שכבות האוקיינוס:
- מחזקים את הריבוד
- משנים את הערבוב האנכי
- משפיעים על זרמים גדולים
נתונים היסטוריים מראים שהמסת מעטה הקרח האנטארקטי כבר השפיעה בעבר על מהירות זרימת האוקיינוס העולמי.
משמעות הדבר: קרחונים מסוגלים לשנות תהליכי אקלים בקנה מידה עולמי.
מדוע התגלית הזו חשובה במיוחד עכשיו
עם התחממות האקלים צפויה עלייה במספר הקרחונים הגדולים.
ומשמעות הדבר: השפעתם על זרימת האוקיינוס, היצרנות הביולוגית ומחזור הפחמן תתעצם.
הבנת התהליכים הללו הופכת למפתח לחיזוי האקלים העתידי של כדור הארץ.
מה האירוע הזה הוסיף לצליל של כדור הארץ
קרחונים מפסיקים להיות רק סמל להתמוססות. הם מתגלים כמשתתפים פעילים בחיי האוקיינוס.
במקום שבו קרח פוגש מים, נולדים זרמים חדשים של חומרים מזינים, תנועות וחיים – ובמקומות האלה בדיוק האוקיינוס מכוון מחדש את נשימתו יחד עם נשימת כדור הארץ.
