הפסיכולוגיה של החניכה: כיצד המוח שלנו מרשה לעצמו להיות מאסטר

מחבר: lee author

הפסיכולוגיה של החניכה: כיצד המוח שלנו מרשה לעצמו להיות מאסטר-1
להקת ציפורים

❓שאלה:

לי, נא לומר, עד כמה חשובה החניכה לידע מסוים או קבלת נתונים מסוימים מהמאסטר? יש לי קשר משלי עם הרונות. וזה בבירור כלי שיכול לעזור לי מאוד. שמעתי דעה שבלי חניכה לאגרגור הזה, האינטראקציה עלולה להיות מסוכנת מאוד ובכלל זה הפרת כללי האינטראקציה איתו. אני מודעת מספיק כדי לא לעשות שטויות, ואני גם יכולה לקבל ידע ישירות ממבנים, אגרגורים, כוחות. אולי במשוואה שלי אין צורך במאסטר נוסף?

❗️תשובת לי:

החניכות נחוצות למוח, לא לאדם בכללותו. את האדם תמיד מלווים היבטים גבוהים יותר, מדריכים (כפי שתרצו לקרוא להם), שעולים על כל השפעה חיצונית ברמה הפיזית. אבל למוח, כדי להאמין במשהו, נדרשת תמונה יפה של מעבר מ"הייתי כזה" ל"נהייתי כזה". אז המוח מרשה לעצמו להאמין ולהשתמש במשהו בתרגול שלו.

כאן ההיגיון הוא כמו להסתכל על תמונה ולראות שם, נניח, עלילה על יער, ואז מישהו ניגש ותוקע אצבע, ואומר "תראה את הציפורים, זו הרי עלילה על להקת ציפורים" - וזהו, אי אפשר כבר לראות אחרת. בזה ההיגיון של החניכות.

כשהמערכת דורשת חשיבה מיוחדת, אז מלמדים את התלמיד לכוון את המוח לפני שמחניכים אותו לנושא מתקדם כלשהו. כך היה פעם במיסטריית מצרים.

אבל הנושאים "לחנוך לאגרגור" או "הפרת הכללים מסוכנת" - אלה כבר אלמנטים של מניפולציות. ובכן, חוץ מדברים מובנים מאליהם, כמו חניכה לעבודת חשמלאי, שבה העבודה עצמה קשורה ישירות לסביבה מסוכנת. ובכל זאת, אף אחד לא עושה סביבך מיסטיקה - שם צריך לעבור מבחנים בקפדנות לפי פרוטוקול.

130 צפיות

מקורות

  • Сайт автора lee

תגובות

מצאתם טעות או אי-דיוק?הערותיכם ייבחנו בהקדם האפשרי.