יופי מן האדמה ומן הבמבוק: אדריכלות בת-קיימא מפרשת מחדש את המודרניות

נערך על ידי: Svitlana Velhush

הבנייה אחראית ליותר משליש מן הפליטות העולמיות, ובכל זאת הפרויקטים המרשימים ביותר של השנים האחרונות נולדים לא במעבדות עתירות טכנולוגיה, אלא מן האדמה, מן הבמבוק וממחסנים ישנים. חמישה מבנים שנבחרו בידי The Guardian מראים שאדריכלות בת-קיימא יכולה להיות לא פשרה אלא התגלות של ממש.

בטוקנטינס שבברזיל קיבלה פנימיית Canuanã שני "כפרים" מעץ מקומי ומלבני אדמה. סככה ענקית וקירות מחוררים שומרים על טמפרטורה של עד 45 °C בלי מיזוג אוויר. האדריכלים בילו עשרה ימים בסדנאות עם תלמידי בית הספר כדי להבין מה הם מצפים מדיור "מודרני". התוצאה אינה שחזור מוזיאלי אלא מרחב שבו האדמה והעץ מורגשים כהמשך טבעי של הנוף.

בבית הספר Green School שבבאלי נבנה בניין החטיבה העליונה Arc מבמבוק שמגיע לחוזק בנייה בתוך שלוש עד שש שנים. קשתות בהשראת צלעות מכסות 760 מטרים רבועים בלי עמוד אחד. הצמיחה המהירה של החומר ויכולתו לקשור פחמן דו-חמצני הופכות את הפרויקט לא רק ליפה אלא לתשובה הגיונית לאתגרי האקלים של האזור.

בשלהופטאו שבשוודיה נבנה מרכז התרבות Sara Kulturhus בן 20 הקומות מעץ למינציה ומעץ למינציה מוצלב, שנכרת ברדיוס של 65 ק"מ. מודולי עץ טרומיים חסכו שנה שלמה לעומת פלדה ובטון. כאן הקיימות אינה מחייבת לוותר על קנה מידה: העץ נשאר חומר חי גם בבניין רב-קומות.

בהובארט שבאוסטרליה פירשה האוניברסיטה מחדש מחסני לבנים ישנים וכיפת זכוכית מן 1997, והפכה אותם לקמפוס עם 3200 צמחים מקומיים בפנים. הבניין בר-הקיימא ביותר הוא זה שכבר קיים. שיקום והתאמה של המלאי הישן חשובים כאן יותר מבנייה חדשה.

בווילטשייר נבנה בית מאדמה מהודקת מן הקרקע של המגרש עצמו, בלי תוספת צמנט. קירות עבים מווסתים טמפרטורה ולחות באופן טבעי. אם יפורק הבניין אי-פעם, החומר ישוב אל האדמה. אין זה ארכאי אלא חישוב מדויק לקראת עתיד שבו האקלים יהיה חם עוד יותר.

דבר אחד מאחד את הפרויקטים הללו: הם אינם כופים פתרונות אוניברסליים אלא מקשיבים בקשב רב למקום, לאנשים ולמשאבים הזמינים — ובדיוק משום כך הם נראים מודרניים ועמידים לאורך זמן.

2 צפיות

מקורות

  • Architects’ dream: five beautiful eco-buildings

תגובות

קראו כתבות נוספות בנושא זה:

מצאתם טעות או אי-דיוק?הערותיכם ייבחנו בהקדם האפשרי.